עמותת אל סונדוס נ' מדינת ישראל- משרד החינוך והתרבות ואח'

פסק דין

מבוא:

שתי תובענות כספיות, שאוחדו, האחת ע"ס 306,198 ₪ והשנייה ע"ס 420,198 ₪, שהתובעת, עמותה רשומה שעיסוקה בהפעלת גנים ביישוב מג'ד אל כרום, שלא למטרת רווח, הגישה נגד הנתבעים, מדינת ישראל ומשרד החינוך והתרבות וכן נגד הרשות המקומית מג'ד אל כרום כנתבעת מס' 2.

עניינן של התביעות הוא שכר לימוד, אשר מדינת ישראל אמורה לשאת בו או להשתתף בחלק ממנו, עפ"י חוק לימוד חובה, התש"ט – 1949 ועפ"י חיקוקים נוספים, כאשר הן מתייחסות לשתי שנות הלימודים תשס"ו (המתחילה ביום 1/9/05 ומסתיימת ביום 31/8/06) ותשס"ז (המתחילה ביום 1/9/06 ומסתיימת ביום 31/8/07).

התובענות מתייחסות לסה"כ 105 תלמידים אשר למדו, לפי הנטען, בגני הילדים של התובעת: 45 מהם בשנת תשס"ו ו- 60 תלמידים בשנת הלימודים תשס"ז.

מסתבר כי התובעת החלה להפעיל גני ילדים ביישוב מג'ד אל כרום כבר בשנת 2003 וכי לשם כך הגישה בקשות במועד הקבוע לכך בתקנות לשם קבלת רישיון הפעלת גנים כנ"ל, כמתחייב מחוק הפיקוח על בתי הספר תשכ"ט -1969 (להלן: "חוק הפיקוח"), אם כי לעיתים ובפרט בשתי שנות הלימודים הנ"ל, רישיון הפעלת גנים עפ"י חוק ניתן לה די באיחור ולאחר חלוף כמעט כל שנת הלימודים, אם כי ברישיונות צויין כי התוקף שלהם הוא החל מתחילת שנת הלימודים הרלוונטית הינו החל מראשון לספטמבר של כל שנה.

הרישיון לשנת הלימודים תשס"ו ניתן ביום 29/8/06, היינו יומיים לפני תום שנת הלימודים. כן צויין בו: תוקף רישיון זה מיום כ"ז באב התשס"ה (1/9/05) עד סוף שנת תשס"ו.

הרישיון לשנת הלימודים תשס"ז ניתן ביום 14/5/07 וצויין בו כי הוא בתוקף החל מיום 1/9/06 ועד סוף שנת הלימודים תשס"ז.

לציין כבר עכשיו כי התובעת הגישה את בקשותיה לקבלת הרישיונות הרלוונטיים, במועד הקבוע לכך בתקנות, בקשותיה נדחו ע"י הגורם המוסמך במשרד החינוך, כאשר היא מגישה ערר לוועדת העררים המוסמכת לפי סעיף 13 לחוק הפיקוח, עררים שבסופו של יום נמחקו לאור הסדר בין הצדדים עפי"ו יונפקו לתובעת הרישיונות המיוחלים וכפי שהונפקו בפועל לאחר מכן כפי שפורט כדלעיל.

הנפקת הרישיונות, רטרואקטיבית, כנ"ל היא הקרקע "הפורייה" אשר עליה צמחו שתי התובענות שבפניי שאוחדו.

אציין גם, לאחר מקרא כתבי בי-דין וסיכומים, כי לכל אחד מהצדדים טענות, מי יותר ומי פחות, מוצדקות מבחינתו על מנת להניע את ההכרעה לטובתו;

התובעת, אשר טוענת כי הגישה את בקשתה לקבלת הרישיון במועד. משרד החינוך, כמו גם וועדת הערר שלצידו, התמהמהו במתן החלטותיהן, כהרגלו בקודש, כאשר בינתיים היא הכשירה מבנים, העסיקה עובדים, קלטה תלמידים והוציאה עליהם מיטב כספה, כאשר לבסוף משרד החינוך מעניק לה, באיחור, רישיון אשר הוא החל משנת הלימודים הרלוונטיים ולמה שלא תקבל כספים המגיעים לה עפ"י דין !

משרד החינוך המוסר שהוא פועל מכוח הדין והתקנות הרלוונטיות וכן עפ"י תקציב המאושר מראש וכאשר הוא משלם אך עפ"י דיווח כדין, כאשר בעניינו הוא שילם כשני שליש מהסכומים הנתבעים לרשות המקומית, עפ"י דיווח שלה המתחייב מהתקנות ואילו לגבי השליש הנותר הוא לא שילם עקב היעדר דיווח . אזי למה שישלם פעמיים בגין אותו תלמיד ולמה שישלם בגין תלמיד שלא דווח עליו בזמן אמת ולפיכך ספק באם למד !

הרשות המקומית, הטוענת שהיא מפעילה רשת ענפה של גנים, בתחומה, למעלה מ- 60 גנים וכאשר היא נערכת מבעוד מועד, ע"י תשתית וכוח אדם, לשם קליטת תלמידים שאין להם כל מסגרת אחרת מאושרת ולמה שהיא תחזיר כספים אף אם אותם תלמידים למדו בפועל אצל התובעת !

אלה הן הדילמות העומדות בפניי במסגרת פסק דין זה.

התובענה וראיותיה:

שנת הלימודים תשס"ו – 1/9/05 עד 31/8/06:

התובעת ניהלה בשנת תשס"ו, כמו בשנים עברו, גני ילדים ביישוב מג'ד אל כרום כאשר אליבא הנטען על ידה המועד האחרון להגשת בקשות לקבלת רישיון לשם הפעלת גני ילדים הוא יום 31/3/05 כאשר היא הגישה את בקשתה לקבלת רישיון עוד ביום 24/3/05.

התובעת טענה כי ככלל מתן רישיונות מתעכב אצל משרד החינוך עקב בעיות בירוקרטיות וככלל הרישיון ניתן לאחר התחלת שנת הלימודים.

התובעת הוסיפה וטענה כי בשנת תשס"ו ניהלה 5 גנים ובהם 135 תלמידים כאשר עבור 45 תלמידים היא לא קיבלה כל תקציב או שכר, כך שמגיע לה מהנתבעים סכום של 306,940 ₪ עבור 45 תלמידים.