עמותה לפיתוח וישוב מושב גילת נ' זכות

החלטה

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, סבורני כי אין מקום לסלק התביעה על הסף בשלב זה, וכי נכון יהיה לבחון את טענת ההתיישנות, במסגרת פסק הדין בתביעה, נוכח הראיות שתשמענה.

ברי, כי התביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר שחלף המועד האחרון לתשלום החוב הנטען, ע"פ ההסכם האמור בכתב התביעה, אלא שלטענת התובעת, חלה בענייננו הוראת סעיף 9 לחוק ההתיישנות, לפיה החל מירוץ ההתיישנות מחדש, ביום 30.3.07, או סמוך לאחר מכן, עם הודאת הנתבעת, לכאורה, בזכות התובעת לקבלת הסכום הנתבע, מכח ההסכם. זאת, משנמסרה לתובעת המחאה שז.פ הנקוב היה 30.3.07, ע"ס 46,299 - יתרת החוב הנטענת לאותו יום, אשר לא כובדה ע"י הבנק הנמשך מסיבה טכנית.

הנתבעת טענה לעניין זה, בין היתר, כי בעלה של הנתבעת, מר עופר זכות, משך את ההמחאה האמורה, ומסר אותה לתובעת, מחמת הטעיה שהוטעה ע"י נציגי התובעת. כן טענה הנתבעת, כי אין לראות את הנתבעת כמי שהודתה בזכותה הנטענת של התובעת, משום שההמחאה ניתנה ע"י מר זכות ולא ע"י הנתבעת עצמה, נמשכה מחשבונו, ונחתמה על ידו בלבד.

על פני הדברים, לא מן הנמנע שמסירת ההמחאה האמורה ע"י מר זכות, תראה כהודאה של הנתבעת בזכות התובעת, שהרי גם התשלומים הקודמים ע"פ ההסכם בין התובעת והנתבעת, שולמו בהמחאות שנמשכו מחשבונו של מר זכות ונחתמו על ידו, ויתכן אפוא, כי בחינת הנסיבות תוביל למסקנה שמר זכות פעל על דעת הנתבעת, כאשר מסר את ההמחאה. נסיבות אלה, כמו גם טענת ההטעיה שהעלתה הנתבעת בהקשר זה, מחייבות בירור עובדתי, ומכאן כי נכון יהיה להכריע בהן, לאחר שמיעת הראיות.

לפיכך, נקבע דיון בתביעה ליום 6.6.12 משעה 9.00 עד 12.00, לשמיעת ראיות הצדדים וסיכומים בע"פ.

עו"ד יצחק גדעונין יזומן למועד האמור, כעד התובעת, כפוף להפקדת סך 1500 ₪, ע"ח שכר עדותו. העד יוזמן במסירה אישית ע"י ב"כ התובעת או שליחו, לא יאוחר מיום 2.5.12.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: