עמוס שי ואח' נ' צ.י.א הסעות ומאפה בע"מ (מאפיית אנג'ל) ואח'

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית

המחלוקת העיקרית מושא הליך זה נוגעת לנסיבות סיום עבודתו של התובע. מחלוקות נוספות נוגעות לזכאותו לגמול שעות נוספות, פדיון חופשה, הפרשות לגמל ופיצויי הלנה בשל תשלום שכרו באיחור. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה דרשה חלף הודעה מוקדמת וכן פיצוי על נזקים שנגרמו לטענתה על ידי התובע.

להלן עובדות הרקע:

הנתבעת 1 – צ.י.א הסעות ומאפה בע"מ (להלן: הנתבעת או החברה) – עוסקת בעיקר בשיווק והפצה של לחמים ודברי מאפה, כקבלן משנה של מאפיית אנג'ל (להלן גם – המאפייה; עמ' 25 לפרוטוקול).

הנתבע 2, מר גרשון מורביצקי (להלן: גרשון), הינו בעל המניות בחברה ומנהלה. גב' עדינה מורביצקי (להלן: עדינה) הינה אשתו, ואחראית על הנהלת החשבונות בחברה. מר יצחק מורביצקי (להלן: יצחק) הינו בנם, ומועסק אף הוא בחברה - כמנהל עבודה ונהג.

התובע, מר שי עמוס, הועסק בחברה כנהג משאית החל מיום 21.8.08. מסגרת תפקידו כללה הגעה מדי לילה למאפייה בלוד לצורך איסוף הלחמים ודברי המאפה, יציאה ל"קו חלוקה" באזור המרכז, חזרה למאפייה לצורך החזרת פריטים עודפים ומשטחים, ומשם יציאה חזרה לביתו עם המשאית.

התובע עבד באופן קבוע במשמרות לילה. הצדדים חלוקים על שעות העבודה המדויקות כאשר לגרסת התובע עבד כל יום החל מהשעה 1.00 לפנות בוקר ועד 10.00 בבוקר, בעוד שהנתבעת טוענת כי עבד 7 שעות בלבד.

שכרו של התובע עמד על סך של 8,000 ₪ נטו לחודש (9,646 ₪ ברוטו שהורכבו משכר יסוד בסך 5,000 ₪ נטו, "תוספות" בסך 3,000 ₪ נטו וגילום). מעדותה של עדינה עלה כי ה"תוספות" - שפוצלו מהשכר החל מחודש מאי 2009 - היוו חלק משכרו המוסכם של התובע בגין עבודתו הרגילה (עמ' 28 ו – 31 לפרוטוקול).

שכרו של התובע שולם מדי חודש בהעברה בנקאית, והועבר לכל המוקדם ב – 15 לכל חודש בגין החודש הקודם. לגרסת הנתבעת – מועד התשלום היה מוסכם על התובע, ונבע מכך שזהו המועד בו התקבלה התמורה ממאפיית אנג'ל.

יום 16.1.10 (מוצאי שבת) היה יום עבודתו האחרון של התובע. ביום 17.1.10 הגיע למאפייה בתחילת משמרת העבודה בשעה 1.00, אך עזב זמן קצר לאחר מכן – בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים – ומאז לא חזר עוד למקום העבודה.

מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעים העידו עדינה, יצחק ומר גד פליקס.

בשלב ראשון הוגש תצהיר גם מטעמו של גרשון, אך הוא לא התייצב לדיון ההוכחות בהתבסס על אישור רפואי מיום 3.4.12 (יום טרם הדיון) המלמד כי הינו סובל מ"יתר לחץ דם לא מאוזן... לחץ וחרדות, כאבי רגליים... לאחר החלפת מפרק ירך משמאל, כאבים בברכיים" ולכן "אינו מסוגל להיות בבית משפט מבחינה בריאותית" (נעיר להשלמת התמונה כי גרשון הינו יליד שנת 1962). במקביל הוצג באותו דיון אישור רפואי גם לגבי עדינה, חתום על ידי אותו רופא פנימי, ולפיו עדינה אינה מסוגלת "להיות בבית משפט מסיבה נפשית". בהתחשב באישורים אלו נדחתה שמיעת עדי הנתבעים לדיון נוסף – אך גם אליו לא התייצב גרשון, לטענת בא כוחו "עקב מצבו הבריאותי", והפעם לא הוגש אישור רפואי עדכני אלא התבקשה משיכת תצהירו.

להלן נדון בכל אחד מרכיבי התביעה והתביעה שכנגד, כאשר ביחס לכל רכיב תפורט התשתית העובדתית שהובאה בפנינו ולאחריה הכרעתנו.

נסיבות סיום העבודה

תשתית עובדתית

התובע העיד כי במהלך חודש נובמבר 2009 פנה אליו גרשון, והבטיח להעלות את שכרו בסך של 1,000 ₪ נטו. התובע הסביר כי "הטעם לפניית מנהל הנתבעת היה שהנהג הנוסף בנתבעת, עובד בשם אורן, התפטר מעבודתו והנתבעת ביקשה לוודא את הישארותי בעבודתי אצלה" (סעיף 7 לתצהירו).

התובע הוסיף כי שכרו לא הועלה בפועל בשכר אותו קיבל ב – 15.12.09, ולכן פנה בקשר לכך לגרשון - אשר הבטיח כי ההעלאה תבוצע במשכורת חודש דצמבר, ותכלול הפרשים גם בגין חודש נובמבר. בין לבין, נשכר נהג חדש במקומו של הנהג שהתפטר, וביום 15.1.10 נוכח לדעת כי פעם נוספת ההבטחה להעלאת שכרו לא קוימה. לדבריו:

"התקשרתי לגרשון... אלא שהפעם גרשון התנער מהתחייבותו להעלאת השכר. גרשון אמר לי בצורה מאוד בוטה "מי אתה חושב שאתה בכלל, תגיד תודה שיש לך עבודה" ומשסירבתי להודות לגרשון על היותי מועסק בחברתו, הורה לי גרשון כדלקמן: "שים את המפתחות של המשאית על השולחן, אתה מפוטר"... (בחקירתו הנגדית הסביר כי דברים אלו נאמרו בשיחה נוספת שהתקיימה מספר דקות לאחר מכן – ס.ד.מ).

דקות ספורות לאחר שיחתי עם גרשון שבה הודיע לי על פיטוריי, התקשרה גב' עדינה... והסבירה לי כדלקמן: "אני יודעת שבעלי פיטר אותך, אבל אתה עדיין חייב לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת". למרות שגרשון הורה לי להפסיק מייד את העבודה, הסכמתי לדרישת הנתבעת לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, בכפוף לכך שאקבל מכתב פיטורים, וכך סוכם כי כשאגיע למשרדי הנתבעת בשעה 1.00 בלילה ימתין עבורי מכתב פיטורים.