עמוס נ' נגרי

פסק דין

1.בפני תביעה כספית בסכום של 1,000 ₪ בגין מצלמה אשר על פי הנטען בכתב התביעה, נמסרה לנתבעת באופן זמני ואולם הנתבעת סירבה להחזירה לתובע.

התובע הינו בעל עסק ממנו נרכשה עבור התובעת, מצלמה דיגיטלית של חברת "אולימפוס", מהסוג כמפורט בכתב התביעה (להלן: "המצלמה המקורית").

לטענת התובע, לאחר שהנתבעת פנתה בתלונה כי המצלמה אינה תקינה ולמרות שאינו החברה נותנת האחריות, הסכים להעביר את המצלמה לסוכן אותה חברה, בעבור הנתבעת.

לטענת התובע, הסביר לנתבעת כי ייתכן שיהיה עיכוב בתיקון, שכן הסוכן מגיע לעסק רק אחת לחודש. התובע טען כי בעקבות פניית הנתבעת, הסכים למסור לנתבעת מצלמה חלופית חדשה (להלן: "המצלמה החלופית"), עד להחזרת המצלמה המקורית שנשלחה לתיקון.

בהתאם לטענות התובע, למרות שהמצלמה המקורית חזרה מהתיקון כעבור יומיים ממסירת המצלמה החלופית, לא הסכימה הנתבעת עד היום להחזיר את המצלמה החלופית ובנה אף איים על התובע והודיעו כי אימו אינה רוצה להחזיר את המצלמה.

2.לטענת הנתבעת, תיקון המצלמה המקורית נמשך זמן רב מדי ורק לאחר פניות חוזרות ונשנות מצידה ולאחר ששלחה תלונה לאתר התלונות באינטרנט, רק אז הסכים התובע ליתן לה מצלמה חלופית. הנתבעת הוסיפה, כי המצלמה החלופית הינה בעלת איכויות נמוכות יותר מהמצלמה המקורית, אולם טענה כי, נוכח התנהלות התובע ועגמת הנפש שנגרמה לה, היא זכאית להותרת המצלמה החלופית אצלה. בעניין זה, תיארה הנתבעת את העובדה, שנדרשה לפנות לתובע פעמים רבות וכן כי לא הייתה ברשותה, במשך זמן רב, מצלמה אשר נזקקה לה לצורך צילומים פרטיים ואף במסגרת עבודתה.

דיון:

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במסמכים שהגישו והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותם, שוכנעתי כי יש להורות על החלפת המצלמה החלופית במצלמה המקורית, אם כי אין להיעתר לתביעה הכספית.

אכן לא סביר שתיקון מצלמה נמשך חמישה חודשים. גם אם התובע אינו החברה נותנת האחריות, הרי על פי נספח ב' לכתב התביעה – שלט התלוי בחנותו, הוא האחראי למתן השירות. יחד עם זאת, בעניין זה אין בפני כל תיעוד לעניין מועד מסירת המצלמה המקורית לתיקון. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת מסרה את המצלמה לתיקון רק בסוף חודש מרץ ואילו על פי טענת הנתבעת, היה זה כחודש לאחר רכישתה, עוד חודשיים קודם לכן.

אינני רואה חשיבות להכריע במחלוקת בעניין זה שכן אין חולק כי המדובר במצלמה שנמסרה לתובעת באופן חלופי וזמני עד לתיקון המצלמה המקורית.

בניגוד לטענת הנתבעת, כאילו במסגרת תלונתה ביקשה מצלמה חדשה (ע"מ 2 שורה 11 לפרוטוקול), הרי שבתלונתה (נ/1) מתארת הנתבעת מפורשות :

"ביקשתי ממנו מצלמה חלופית עד שתיפתר הבעיה של המצלמה שלי ...". (הדגשה שלי ר.א.) הנתבעת גם הודתה, בהמשך עדותה, כי התובע הודיעה לה כי הוא מוסר לה מצלמה חלופית (עמ' 2, שורה 13).

גם אם סברה הנתבעת, כי נגרמה לה עוגמת נפש וכי היא זכאית לפיצוי בגין השירות הלקוי, הרי לא הייתה רשאית לסרב להחזיר לתובע את המצלמה, אשר ידעה כי נמסרה לה באופן זמני וחלופי. אם תתקבל טענת הנתבעת, הרי שכל לקוח אשר אינו מרוצה מהשירות הניתן לו, יוכל לעשות דין לעצמו וליטול ללא רשות מוצרים אחרים מהספק ממנו רכש מוצר לקוי לטענתו, על מנת לפצות את עצמו על עוגמת הנפש הנטענת.

כאשר לקוח אינו שבע רצון משירות הניתן לו, הוא רשאי לפנות לספק בדרישה לפיצוי, או להגיש תביעה לבימ"ש, אך ברי, שלא ניתן לאשר עשיית דין עצמית ולקיחת מוצרים, או סירוב להחזיר מוצרים, אשר ברור כי ניתנו באופן זמני בלבד.

4.יחד עם זאת, התובע לא הוכיח את תביעתו הכספית, שכן לא צירף כל אסמכתא לשוויה של המצלמה החלופית. התובע הינו בעל עסק למצלמות ויכול היה בנקל לצרף מחירון, או כל אסמכתא אחרת, לשוויה של המצלמה החלופית.

בהעדר ראייה, לשוויה של המצלמה החלופית, אין להיעתר לתביעה הכספית.

יחד עם זאת ובהתאם לסעיף 60 א (2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד, מוסמך בימ"ש לתביעות קטנות ליתן צו להחלפת מצרך, או לתיקונו, או לביטול עסקה ולפיכך אני מורה על החלפת המצלמה החלופית במקורית, באופן שהנתבעת תשיב לתובע תוך 7 ימים את המצלמה החלופית כשהיא באריזתה המקורית והתובע ישיב לנתבעת, באותו מועד, את המצלמה המקורית שתוקנה.

בנסיבות העניין, כיוון שהתובע נזקק להגשת התביעה לצורך השבת המצלמה, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התביעה בסכום של 200 ₪.

רשות ערעור לביה"מ מחוזי תוך 15 יום.