עמוס זמיר נ' מועצה מקומית ערערה

פסק דין

תביעה כספית על סך 2,805,489 ₪ שהגיש התובע, מר עמוס זמיר, אדריכל במקצועו (להלן: "זמיר") נגד הנתבעת, המועצה המקומית ערערה (להלן: "המועצה") בגין ביטול חוזה בין הצדדים.

רקע עובדתי

במהלך שנת 1977 או בסמוך לכך הקצה מינהל מקרקעי ישראל למועצה חלקה בת 127 דונם, הנמצאת בתחום המוניציפאלי של המועצה (חלקה 12165 גוש 12), שיועדה לטובת הקמת מבני ציבור, חינוך וספורט ונודעה בשם "קריית החינוך ערערה" (להלן: "החלקה" או "המתחם").

ביום 29.11.77 נחתם בין זמיר לבין המועצה הסכם, לפיו מסרה המועצה לזמיר ביצוע של עבודות תכנון, אדריכלות ופיקוח של הקמת מבני ציבור וחינוך במתחם (להלן: "החוזה"; נספח ב' לכתב התביעה).

בהתאם לחוזה החל זמיר בעבודות התכנון הכללי של המתחם, כשבין השאר הכין לדבריו את "תב"ע /931 קריית חינוך ערערה" שאושרה בשנת 1980 (להלן: "תב"ע 931") ואת "תב"ע ענ/304 קריית חינוך ערערה" שאושרה בשנת 2005 (להלן: "תב"ע 304"). את שירותיו למועצה המשיך זמיר לתת במשך שנים.

בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה המועצה מונתה לה בשנת 1998 ועדה קרואה שבראשה עמד מר ציון הדר (להלן: "הדר"). המועצה, ביקשה להשתחרר מהחוזה ולמסור לאדריכל או למהנדס אחר את העבודות בגין פרויקטים שטרם בוצעו במתחם, ולכן שלחה לזמיר ביום 15.3.2001 מכתב בו הודיעה לו על ביטול ההתקשרות עמו החל מיום 13.4.01, בכפוף להשלמת בניית בית ספר שהיה באותה עת בשלבי בנייה (להלן: "מכתב הביטול", נספח ד' לכתב התביעה). זמיר התנגד לביטול החוזה, וכשגילה כי בכוונת המועצה להתקשר עם אדריכלית אחרת, פנה בתלונה לוועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים. בשל כך חל עיכוב בביצוע עבודות התכנון במתחם.

בשנת 2002 הסתיימה כהונת הוועדה הקרואה וביום 22.5.02 נבחר מר ג'מיל מרזוק לראשות המועצה, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום (להלן: "מרזוק"). זמיר והמועצה החדשה בראשות מרזוק חזרו לעבוד יחדיו ולזמיר נמסר תכנון מספר פרויקטים נוספים במתחם. בהמשך התגלעה שוב מחלוקת בין הצדדים ובפגישה מיום 6.2.03 ביקשה המועצה מזמיר שיסכים לביטול החוזה. זמיר התנגד לכך.

ביום 5.6.03 פנתה המועצה לוועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים בדרישה שתתיר לה להתקשר עם כל אדריכל בו תבחר, לצורך ביצוע עבודות אדריכלות במתחם. בד בבד החליטה המועצה להקים את מבנה המתנ"ס במקום אחר בשטחי המועצה, מחוץ לחלקה.

בשל התמשכות ההליכים בוועדת האתיקה הגישה המועצה בשנת 2004 תביעה למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לביטול החוזה שנידונה בבית משפט השלום בחדרה (ה"פ 161/04). בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת אסיף) קיבל את התביעה והצהיר כי החוזה בין הצדדים בוטל כדין על ידי המועצה. על פסק דין זה הגיש זמיר ערעור (ע"א (חי) 3005/04).

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בפסק דינו מיום 16.5.05 (נספח ז' לכתב התביעה; להלן: "פסק הדין בערעור") דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ברלינר, עמית וסוקול) את הערעור על פסק הדין של בית משפט קמא, שהצהיר כי החוזה בין הצדדים בוטל כדין על ידי המועצה, וכי זו רשאית לפנות לכל אדריכל או מהנדס אחר לצורך ביצוע העבודות.

בפסק הדין בערעור נקבע, כי מסעיף ט' לחוזה ניתן ללמוד שהצדדים התכוונו להבטיח את שכרו של זמיר, ובכפוף לתשלום השכר רשאית המועצה להשתחרר מהחוזה בכל עת. עוד צוין בפסק הדין: "הסעיף מצביע על כך שהצדדים לא התכוונו להתקשר בחוזה, שלמשיבה (הכוונה למועצה, הוספה שלי - מ' ר') לא תהא אפשרות להשתחרר ממנו כל עוד לא הסתיימו העבודות בכל המתחם. ובכלל, קשה להלום שהצדדים התכוונו להתקשר בחוזה לטווח כל כך ארוך, בלי שלמשיבה תהא אפשרות להשתחרר ממנו". לבסוף נקבע כי אין באמור כדי לגרוע מכל תובענה כספית שיש לזמיר כנגד המועצה עבור שכר המגיע לו בגין שירותיו בעבר ובהווה עבור המועצה.

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע אפוא בעניין ביטול החוזה וקבע בפסק דין חלוט מיום 16.5.05 שהחוזה בוטל כדין על ידי המועצה, ולכן המחלוקת שבפנינו עוסקת בשאלת הסעדים המגיעים לזמיר, אם בכלל, בשל ביטול החוזה. לצורך פתרון שאלה זו, יש לפרש את הוראות החוזה בכל הקשור לביטולו.

פרשנות סעיפים ח' ו-ט' לחוזה

ענייננו בחוזה שרשות שלטונית היא צד לו, וככזה הוא נידון הן לפי דיני החוזים והן לפי דיני המינהל הציבורי. ככלל, אין הבדל בין פרשנות חוזה רשות לבין פרשנותו של כל חוזה אחר (ראו: ע"א 3375/06 קמטק מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 22.3.11), להלן: פרשת קמטק).

המועצה וזמיר התקשרו ביום 29.11.77 בחוזה שעניינו תכנון מתחם שכלל הקמת מבני חינוך, כגון חטיבה עליונה, חטיבת ביניים, בית ספר יסודי, מתנ"ס ומרכזיה פדגוגית. הפעולות הטכניות שנמסרו לזמיר בהיותו אדריכל המתחם פורטו בסעיף א' לחוזה וכללו, בין השאר, עיבוד תוכניות מוקדמות לשם בירור התוכנית הסופית לבניין או למבנה; עיבוד תוכניות להכנת המסמכים הטכניים הדרושים לשם אישור תוכנית הבניין או המבנה על ידי הרשויות ;עיבוד תוכניות עבודה מפורטות והדרכה והשגחה של הוצאה לפועל של כל העבודות.

עיקר דיוננו ויסודו הוא בסעיפים ח'-ט' לחוזה שלהלן הנוגעים לביטול החוזה:

"ח. הזכות לבעל הבנין (הכוונה למועצה, הוספה שלי- מ' ר') לאחר משלוח הודעה מוקדמת בכתב לאדריכל להוציא לפועל רק חלק מאותן העבודות שהאדריכל הכין בשבילן מסמכים או לחזור מדעתו להוציא לפועל את כל העבודה או חלק הימנה באיזו תקופה שהיא במהלך הבנין או ההכנה לבנין. במקרה זה ישלם בעל הבנין לאדריכל תמורת כל הפעולות והשירותים שנעשו על ידי האדריכל עד להודעה הנ"ל את השכר המתאים להיקף הפעולות שנעשו והוכנו לפי הערכה כל חלק גמור בהתאם לטבלת התקדמות העבודה על ידי אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים.

ט. אין רשות לבעל הבנין לבטל את החוזה הנוכחי או להתקשר עם איזה אדריכל אחר לשם הקמה או המשכת הבניין אלא אם ישלם לאדריכל את שכר טרחתו, או יקבע על ידי בית הדין או בוררות זבל"א שהיתה הזנחה מצד האדריכל במילוי תפקידו הנובע מתוך הסכם זה. ואז ישלם בהתאם לתשלומים החלקיים עבור העבודות שבוצעו." (ההדגשות שלי- מ' ר').