עמאש נ' עוטמאן

החלטה

בתיק זה הוגש כתב תביעה ביום 27.11.2012 ע"ס 93,741 ₪, בגין יתרת חוב נטענת הנובעת מהסכם שכירות אשר נכרת בין הצדדים, וכוללת טענות הנוגעות למישור הכספי של דמי שכירות, חיובים שוטפים בגין המושכר, ותיקון נזקים במושכר.

כתב התביעה נמסר ביום 25.12.2012, ומשלא הוגש כתב הגנה, ניתן ביום 6.2.2013 פסק דין בהיעדר הגנה.

הנתבע הגיש ביום 4.3.2013 בקשה לביטול פסק הדין, ובהתאם נקבע מועד לדיון בבקשה ליום 9.10.2013.

ביום 8.10.2013 הגיש הנתבע בקשה לדחיית מועד הדיון בבקשה, זאת בשל פטירת חברו של ב"כ הנתבע; הבקשה נדחתה, שכן אין באירוע כאמור משום הצדקה שלא להתייצב לדיון, הגם שפרטים מלאים לא נמסרו בשלב זה.

במועד הדיון אשר נקבע ליום 9.10.2013 התייצב מתמחה ממשרדו של ב"כ הנתבע, ללא הנתבע. לדבריו של הנציג ממשרד ב"כ הנתבע, הנתבע אמור היה להגיע לביהמ"ש, אולם בשל תקלה ברכבו נבצר ממנו להגיע לדיון אשר נקבע בהקשר זה.

על מנת שלא למנוע מאת הנתבע את יומו בבית המשפט, הוריתי לנתבע להגיש תיעוד ואסמכתאות אודות אותה תקלה בכלי הרכב שלו, זאת בתוך שלושה ימים מהמועד אשר היה קבוע לדיון. אישור כאמור, היה מצביע על אמיתות ואותנטיות הטענה, שכן בהחלט ניתן להניח כי ישנם מקרים בהם נסיבות חיצוניות ובלתי צפויות מונעות הגעת צד לדיון המתנהל בביהמ"ש.

המתנתי שבוע שלם, בציפייה לקבל אישור מאת מוסך על התקלה, חשבונית תיקון או אישור גרירה של מכונית הנתבע, או לכל הפחות תצהיר המפרט את אשר אירע, אולם הנתבע בחר להתעלם מהנחייתי אשר נמסרה לבא כוחו, ולא הגיש דבר.

בנסיבות העניין, הנתבע לא הבהיר מדוע לא התייצב לדיון; אכן, הנתבע זכאי ליומו בביהמ"ש, אולם אין הוא זכאי גם שלא להגיע לדיון, לא להבהיר סיבת אי הגעתו, ולדרוש את יומו בבית המשפט פעם נוספת. הנתבע קיבל את יומו, אולם בחר להתעלם מכך.

בנסיבות העניין, ולאור הוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, הבקשה לביטולו של פסק הדין, נדחית.

הנתבע יישא בהוצאות התובע בגין ההתייצבות לישיבת ביהמ"ש בסך 1,200 ₪.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: