עמאש נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

גדר המחלוקת:

1.השאלה שבמחלוקת בין מר מוראד עמאש ("התובע") לבין המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") היא האם יש לראות בליקוי השמיעה והטנטון להם טוען התובע תוצאה של פגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("החוק").

רקע:

2.התובע הגיש ביום 11.10.10 תביעה להכרה בליקוי שמיעה וטנטון נטענים כפגיעה בעבודה.

3.במכתבו מיום 16.01.11 הודיע הנתבע לתובע כי דחה את תביעתו מהטעמים הבאים:

א.לא מתקיים בתובע התנאי של הפחתת כושר השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בממוצע תדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים;

ב.לא מתקיים בתובע התנאי של הפחתת כושר השמיעה בשיעור של 25 דציבל לפחות בתדירויות הגבוהות בכל אחת מהאוזניים.

כנגד החלטה זו הגיש התובע את התביעה שבפנינו.

 ההליך (עובדות, מינוי למומחה, חוות דעת מומחה, סיכומים):

4.בדיון מוקדם מיום 17.10.12 הסכימו ב"כ הצדדים כי ימונה מומחה-יועץ רפואי אשר יחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי הנטען בשמיעתו וזאת על סמך העובדות הבאות:

1.התובע, יליד 13.07.61;

2. עובד בתנאי רעש מזיק כנהג מיני-באגר מינואר 2004 ועד היום;

3.הוגשו תוצאות ל בדיקות שמיעה למועדים הבאים: 02.08.09; 26.01.10; 22.12.11; 10.09.12. ובדיקה שביצע הנתבע מיום 02.12.10.

4.אין הצדדים חלוקים בעובדה שהתובע התלונן על טנטון כנדרש בחוק. לכן הסכימו הצדדים שככל שימצא שהוא סובל מפגיעה בשמיעה, ישאל המומחה גם לעניין הטנטון וזאת בהסתמך על בדיקות השמיעה.

5.בהחלטה מיום 27.11.12, מונה ד"ר א. ברקו כמומחה-יועץ רפואי ("המומחה") לבית הדין והוא נתבקש להשיב על השאלות הבאות:

"א.האם סובל התובע מליקוי שמיעה, ואם כן - האם זו ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, האופיינית לחשיפה לרעש מזיק?

ב.האם כושר שמיעתו של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בממוצע תדירויות הדיבור בלבד?