עמ"ת 9272-05-16 מזרחי(עציר) נ' מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת ביהמ"ש השלום (השופט ד"ר אוהד גורדון) במ"ת 29059-04-16 מיום 18.4.2016, לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום בגין עבירות של גניבה, עבירת כניסה למקום מגורים, הונאה באמצעות כרטיס חיוב וניסיון הונאה באמצעות כרטיס חיוב בשני אישומים.

האישום הראשון: על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 6.4.16 הגיע העורר לרחוב דסקל שם נכנס אל בית מגורים ויצא ממנו. לאחר מכן הגיע העורר לבית ברחוב קובובי 40, נכנס לבית ונטל ממנו מכשיר אייפון, שני שעונים, תכשיטים ושרשראות.

האישום השני: על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 2.4.16 נכנס העורר לבית ברחוב בלפור בירושלים. מהבית נטל העורר תיק אשר הכיל שני זוגות משקפיים, יומן, מפתחות וכן ארנק שהכיל תעודות אישיות, שטר כסף, פנקס שיקים וכרטיסי אשראי. מאוחר יותר באותו היום ביצע העורר רכישה ע"ס 5,500 ₪ באמצעות הכרטיס שנטל, תוך מצג שווא שבעלת הכרטיס היא דודתו, באמצעות הצגת תעודת הזהות שהייתה בארנק שנטל. בהמשך ניסה העורר לחייב את הכרטיס ברכישת משקאות על סך 628 ₪ אך ניסיון זה לא צלח.

על בסיס כל אלה הוגש כנגד העורר כתב אישום כאמור. בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

בביהמ"ש קמא הסכימו הצדדים כי קיימות ראיות לכאורה כמו גם עילת מעצר. באשר לחלופת מעצר, טען ב"כ העורר כי יש מקום לשלוח את העורר לתסקיר אשר יבחן את מידת האפשרות לשחררו לחלופה לטיפול. ביהמ"ש דחה את הבקשה בקבעו כי הנתונים העולים מכתב האישום וכן עברו הפלילי המכביד של הנאשם מאפשרים את קבלת ההחלטה בעניינו גם ללא תסקיר של שירות המבחן. לסברת בית משפט קמא, שלב המעצר אינו השלב המתאים לפתיחה בהליך גמילה וכי במקרה זה, מסוכנותו של המשיב גבוהה ואין חלופה הולמת אשר תאיין את מסוכנותו.

הערר

במסגרת הערר טוען ב"כ העורר כי שגה ביהמ"ש קמא משלא אפשר את שליחתו של העורר לעריכת תסקיר אשר יבחן את האפשרות לשחררו לחלופה. לטענתו, אף בעבירות חמורות הורה ביהמ"ש בעבר על שליחה לתסקיר לבחינת חלופה, ועל כן, במקרה דנן של עבירות רכוש יש גם מקום לבחינת חלופה. כן טוען ב"כ העורר כי פתיחה בהליך גמילה אינו עומדת במרכז הבקשה לבחינת חלופה, אשר עיקר עניינה בקשת העורר לבחינת חלופה גרידא, ללא קשר להליך הגמילה. לבסוף טוען ב"כ העורר כי יש לתת את הדעת גם להליך הארוך אשר צפוי לנאשם בשל ריבוי העדים, וע"כ עולה החשש כי ההליך יימשך מעבר לתשעת החודשים הקבועים בחוק.

בדיון לפניי סמך בא כוח המשיבה את טענותיו על החלטת ביהמ"ש קמא. לטענתו, אין צורך לשלוח את העורר לתסקיר שירות המבחן, היות ותסקיר שכזה לא ישנה את מצבו של הנאשם. מדובר בנאשם בעל עבר פלילי נכבד ביחס לגילו, ובין היתר בעבירות אלימות ורכוש. הוא נתפס לאחר התפרצות לשני בתים, כאשר באחד מהבתים שהו אנשים בעת התפרצות, ואין לדעת לאן היו מתגלגלים הדברים לו היה פוגש בהם בביתם. אשר על כן, לטענת ב"כ המשיבה, מסוכנותו של הנאשם גבוהה ואין טעם בתסקיר בנסיבות המקרה. באשר לשחרור לחלופה בטיפול טוען ב"כ המשיבה כי בהתאם להלכה הרווחת, אין זה המקום בשלב המעצר לשחרור לחלופה בטיפול אלא בתנאים מסוימים אשר אינם מתקיימים בענייננו.