עמ"ת 6272-06-15 חאג(עציר) נ' מדינת ישראל

ערר על החלטת בימ"ש השלום בעכו (סגן הנשיא, כב' השופט זיאד סאלח) במ"ת 39659-05-15 מיום 25/05/2015, אשר במסגרתה הורה כב' בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

כנגד העורר הוגש כתב אישום, ובו מיוחסת לו עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בצוותא עם אחר. בבסיס כתב האישום, חיפוש שבוצע ביום 13/05/2015, בדירה בעכו העתיקה (להלן: "הדירה"), שם נמצא סם מסוכן מסוג הרואין בשקית המכילה סם במשקל של 3.73 גרם נטו וכן ב-7 אריזות סגורות במשקל כולל של 2.22 גרם נוספים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים.

העורר לא הכחיש את הימצאותו בדירה, בעת החיפוש ואף לא הכחיש את העובדה שאכן במהלך החיפוש נמצא הסם הרלוונטי, אלא שעמדתו הינה שהוא הגיע למקום על מנת לרכוש את הסם מבעל הדירה בשם אבו דבוס (להלן: "האחר") ולכן לא ניתן לייחס לו עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, שכן כוונתו הייתה לקנות את הסם לצורך צריכה עצמית בשל הרגלי התמכרות.

במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט קמא, פרטו הצדדים את טיעוניהם ובהחלטה נשוא הערר, קבע כב' השופט קמא, כי קיימות ראיות לכאורה, כי מטבע הדברים קיימת עילת מעצר וכי לאור עברו הפלילי של העורר, אין מקום לשקול חלופת מעצר, תהא אשר תהא - ובהתאם הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

בהודעת הערר, כמו גם במהלך הדיון, טען העורר באמצעות סנגורו , כין אין ראיות לכאורה ברף הנדרש לגבי העבירה המיוחסת לו שעניינה החזקת הסם שלא לצריכה עצמית ולחילופין, כי רף הראיות בכל הנוגע לרכיב זה נמוך במיוחד ומחייב את החובה לבחון שחרור לחלופת מעצר למרות העבר הפלילי.

המשיבה מנגד סבורה שאין מקום לשנות מהחלטת בימ"ש קמא.

לאור טיעוני הצדדים המפורטים אשר התייחסו במיוחד לסוגיית התשתית הראייתית, הושאר לעיוני תיק החקירה ובו הראיות שנאספו עד כה.

לאחר שקילת טיעוני הצדדים ועיון במסמכים, עמדתי היא כי יש לשקול חלופת מעצר לאור כך שאכן קיימים סימני שאלה לגבי חלק מראיות – אך כי החלופה שהוצעה אינה מספקת. ככל שתוגש בקשה לעיון חוזר ובה תונח על שולחנו של בהמ"ש קמא הנכבד חלופה "מרשימה", מעבר לפיקוח על ידי אשת העורר, יתכן ויהא ניתן לשקול את הדברים, שכן הרף הראייתי אינו מצדיק קביעה לפיה אף חלופה לא תסכון.