עמ"ת 59323-09-14 יונגרוב (עציר) נ' מדינת ישראל

ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת עדוי), מיום 23.9.2014 במ"ת 51611-09-14.

רקע כללי -

1. כנגד העורר הוגש כתב אישום בו נטען כדלקמן: בתאריך 19.9.2014 סמוך לשעה 02:00, תקף העורר את המתלוננת, בת זוגו, באופן שחנק אותה והטיח אגרופיו בפניה ובכל חלקי גופה. למתלוננת נגרמו חבלות לרבות, המטומות ושטפי דם בלחמיות בשתי העיניים וכאבי ראש וצוואר. עוד נטען בכתב האישום כי במעמד התקיפה, איים העורר על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בחייה בכך שאמר לה שאם היא תשתולל הוא "ירצח אותה". עקב האמור, כתב האישום מייחס לעורר עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן זוג ואיומים.

2. אומר כבר עתה כי תמצית גרסת המתלוננת היא כי העורר תקף אותה, הפיל אותה על הרצפה, אחז בה, חנק אותה והלם בה באגרופים, ומנגד - גרסת העורר הינה כי המתלוננת היתה זו שתקפה אותו, כי הוא ניסה להרגיעה אותה, כי במהלך פעולה זו השניים נפלו על הרצפה וכי כך היא נחבלה.

   הערר הנוכחי -

3. בהחלטה נשוא הערר קבע בית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה לגבי עבירת התקיפה אך לא קיימות ראיות לכאורה לגבי עבירת האיומים. עוד נקבע כי קיימת עילת מעצר מסוג מסוכנות, לרבות לאור עברו הפלילי של העורר והעובדה שהוא מכור לשאיפת אדי דבק מגע. עם זאת, על מנת לאפשר לבית המשפט לבחון חלופת מעצר טיפולית – יש לבחון את עניינו על ידי שירות המבחן למבוגרים – ולכן נקבע דיון המשך ליום 20/10/2010.

4. בהודעת הערר, כמו גם במהלך הדיון, פירט באריכות בא כוחו של העורר את טיעוניו לגבי העדר תשתית לכאורית, בדבר העדר עילת מעצר ובדבר האפשרות להסתפק בשחרור בתנאים כבר כעת – ללא הכנת תסקיר או טרם הכנתו.

5. בא כוחה של המדינה מבקש לדחות את הערר ומדגיש כי עמדת המדינה הינה שלא יהיה מקום לשחרור בתנאים אף לאחר הכנת התסקיר.

6. שמעתי בקשב רב את טענות בא כוחו של העורר ואת העורר עצמו (אותו אני מכירה מדיון בהליך קודם דומה) ואף קראתי את המסמכים אשר בתיק החקירה שהושאר לעיוני.

   דיון והכרעה -