עמ"ת 57226-08-16 מדינת ישראל נ' רואש(עציר)

1.ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 28.8.16 בתיק מ"ת 56108-08-16 לפיה ישוחרר המשיב ממעצרו לחלופת מעצר בדרך של מעצר בית בפיקוח, כמו כן הורה בית המשפט על הפקדת ערבויות כספיות והרחקה מהמתלונן.

2.כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בת"א מייחס למשיב עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש, איומים ותקיפה סתם.

 מהעובדות המתוארות בכתב האישום עולה כי על רקע סירוב לתשלום כספים למשיב שטוען כי הוא זכאי להם בגין הפסקת עבודתו בחברה שהמתלונן שותף בה, תקף המשיב את המתלונן בסמוך לביתו באמצעות קסדה; וכשהמתלונן נפל חבט בו המשיב ואיים עליו; כשהצליח המתלונן לקום ולהימלט מהמקום הדביק אותו המשיב וריסס על פניו חומר צורב. המתלונן נפגע כתוצאה מהתקיפה.

3.עם הגשת כתב האישום הגישה העוררת בקשה למעצר עד תום ההליכים שנדונה בפני כבוד השופט ד"ר ש. אבינור ולאחר ששמע את טענות הצדדים, נתן דעתו לגילו הצעיר של המשיב, להעדר כל עבר פלילי, התרשם מהמפקחים המוצעים שיפקחו עליו בעת מעצר הבית ויוכלו לאיין כל מסוכנות פוטנציאלית, סבר כי "ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה מזו של מעצר..." והורה על שחרור למעצר בית מלא בפיקוח, הרחקה מהמתלונן והפקדת ערבויות.

4.המדינה סברה כי בנסיבות החמורות המתוארות בכתב האישום, היה נכון להורות על מעצר המשיב ולמצער לקבל תסקיר שירות מבחן בעוד המשיב נתון במעצר ובטרם תנתן החלטה בבקשת המעצר עד תום ההליכים – ומשכך הגישה הערר המונח לפני.

5.בהודעת הערר ציין ב"כ העוררת כי לעמדת העוררת בנסיבות כתב האישום והתנהלות המשיב ש"אינו לוקח אחריות על מעשיו ושותק בחקירתו" וחרף העובדה שמדובר ב"אדם צעיר, ללא עבר" הרי ש"אינו יכול להשתחרר כבר בדיון הראשון ללא תסקיר שירות המבחן ..." (סעיף 14 להודעת הערר) – ומשכך עתרה, כאמור, להותיר את המשיב במעצר עד קבלת תסקיר שירות מבחן.

6.בדיון שהתקיים בפני, חזר ב"כ העוררת על הטענות שבכתב הערר וניסה להצביע על טעות שנפלה בהחלטת בית המשפט קמא ולהורות כי ניתן לאיין את מסוכנות המשיב רק בדרך של מעצר, לחלופין עתר לבטל את ההחלטה בעת הזאת ולהמתין לתסקיר שירות המבחן שיוכל להאיר את עיני בית המשפט אשר למסוכנות המשיב.

7.לאחר שעיינתי בכתב האישום, בפרוטוקול הדיון של בית משפט קמא, נתתי דעתי למיהות המשיב, לגילו, לעובדה כי אין לו כל עבר פלילי, כל קשר לעולם הפלילי ו/או מעורבות אחרת כלשהי, אף לא תיקי מב"ד, נתתי דעתי להתרשמות בית המשפט מהמפקחות – התרשמות לה היתה שותפה גם ב"כ המדינה כי "החלופה בסדר" (עמ' 3 לפרוטוקול בי"מ שלום ש' 22) ולא מצאתי כל סיבה לשנות מהחלטת בית משפט קמא.

השימוש באמצעי החריף של מעצר עד תום ההליכים צריך להעשות רק במקרים בהם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה אחרת – שתהא פחות חריפה.

בענייננו התרשם בית המשפט מהחלופה של מעצר הבית בפיקוח מפקחות ראויות ומשכך בדין הורה לשחרר את המשיב, חסר העבר הפלילי, למעצר בית מלא.

אומר כבר, כי אף מעצר בית מלא בפיקוח מהווה הגבלה לא פשוטה על חירותו של המשיב ואינו נמנה על תנאי השחרור הקלים.