עמ"ת 55618-03-15 ליאחוב(עציר) נ' תביעות צפת

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בקרית שמונה (להלן - בית משפט קמא), (כב' השופט מרגלית) שניתנה ביום 25/3/2015, לפיה נעצר העורר עד ליום 29.3.15 לצורך מתן החלטה בשאלה האם מחומר החקירה כנגדו עולות ראיות לכאורה.

2.נגד העורר הוגש לבית משפט קמא כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או אחר.

מכתב האישום עולה כי ביום 3.3.15 היה מעורב העורר בקטטה בה היו מעורבים ארבעה אנשים, כאשר העורר תקף את המתלונן באגרופים בבעיטות ומכות באזור ראשו ופניו, באופן שגרם לו לחבלות הכוללות שבר באף.

3.עם הגשת כתב האישום, ביקשה העוררת מבית משפט קמא לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון מיום 25.3.15 חלקה ב"כ על קיומן של ראיות לכאורה. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא: "לצורך מתן החלטה בבקשת המבקשת ובשים לב לטיעוני הסנגורית אשר חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר, אין מנוס מעיון בחומר החקירה ועל כן, נדחה למתן החלטה ליום 29.3.15 שעה 09:00. המשיב מס' 1 עצור עד החלטה אחרת".

על החלטה זאת הוגש הערר שלפניי, כאשר לטענת העורר החלטת בית המשפט קמא לעצור את העורר מבלי שבחן קיומו של ניצוץ ראייתי בעניינו מהווה מעצר לא חוקי.

4.טענות העורר בתמצית:

ב"כ העורר טען כי מקום שבית המשפט שמע את טענות ב"כ העורר והחליט להאריך את מעצרו במעצר ביניים, הרי שחובה היה עליו לבחון את קיומו של ניצוץ ראייתי בחומר החקירה כנגד העורר. לטענתו במהלך הדיון לא ביקש ביהמ"ש קמא כל הבהרות מהתביעה או עיין בחומר החקירה שהיה בידיו של התובע, טרם החליט על הארכת המעצר. ב"כ העורר הפנה לפסיקה התומכת בטיעוניו. עוד הוסיף ב"כ העורר וטען כי שגה בית המשפט קמא עת האריך את המעצר מבלי שבחן את נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישיות של העורר, לרבות גילו הצעיר וחוסר עברו הפלילי.

5. טענות המשיב בתמצית:

מנגד התנגדה ב"כ המשיבה לטענות הערר. לטענתה בית המשפט שמע מהמשיבה את כל הראיות הרלוונטיות להחלטתו וכמו כן עיין בהחלטות קודמות של ביהמ"ש קמא ובית משפט זה במסגרת מעצר הימים בהן נקבע כי קיים חומר ראיות הקושר את העורר למיוחס לו.