עמ"ת 47775-02-15 דנינו(עציר) נ' מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

ההחלטה נתקבלה לאחר שהוזמנו תסקיר ואף תסקיר משלים.

בתסקיר הראשון ביקש שירות המבחן לראיין מפקחים נוספים שהוצעו ולא הגיעו לראיון.

בתסקיר המשלים רואיינו מפקחים נוספים והגם ששירות המבחן המליץ על שחרור לחלופת מעצר בבית אחותו של העורר, קבע שירות המבחן כי יש לעבות את החלופה במפקחים נוספים, זאת נוכח העובדה כי שלל את האפשרות שחלק מן המפקחים המוצעים אכן כשירים לשמש כמפקחים.

אציין כי מדובר בעורר שנגדו הוגש כתב אישום בגין עבירות של סחר בסם מסוכן, יצור סם מסוכן והפצתו.

מדובר בעורר בעל עבר פלילי ישן, היינו את העבירה האחרונה בגינה הורשע, עבר בשנת 1999 והורשע בה בשנת 2001.

אין חולק כי מדובר בעורר שגדל במשפחה בעייתית וקשה, משפחה שאחד מבניה נרצח בפיגוע טרור, שניים נוספים מאחיו נפטרו ואחרים במשפחה סובלים מבעיות נפשיות, עורר שגדל במסגרות חוץ ביתיות שאף נפלט בסופו של דבר בגיל 15 ממסגרת חוץ ביתית וחי אורח חיים בלתי יציב ומעורער.

לאחר תום הדיון אף הוגש לתיק בית המשפט מכתב מאמו של העורר שתיארה גם היא את הנסיבות הנ"ל וכתבה כי קרובי משפחה נוספים מוכנים להתגייס למשימת ההשגחה על העורר.

עיקר טרונייתו של העורר בפניי הינה כי בית משפט קמא לא נתן דעתו לנסיבותיו האישיות המיוחדות הנ"ל ובין היתר כי עבר התעללות מינית בהיותו באחד המוסדות החוץ ביתיים הנ"ל, ולא פתח לו את הפתח בדמות החריג המצוי בהלכה ולפיו, בהתקיים נסיבות חריגות, על אף הכלל החל בעניין סוחרי סמים, יש לבחון חלופת מעצר הולמת ובמידת הצורך אף לשחרר לחלופה שכזו.

למעשה מיקד ב"כ העורר את טיעוניו בפניי בבקשה להורות על הגשת תסקיר משלים נוסף, לאחר שייבחנו מפקחים ערבים נוספים שיעבו את חלופת המעצר עליה המליץ שירות המבחן.

המשיבה ביקשה לדחות את הערר.

המשיבה סמכה ידיה על החלטת בית משפט קמא וטענה כי בית משפט קמא נימק נכונה את החלטתו וזאת בהתבסס על ההלכה הנוהגת ואין מקום להתערב בה.

ב"כ המשיבה הפנה לחומרת העבירות הרבה המשתקפת מהמפורט מכתב האישום וציין כי בהליך בפני בית משפט קמא הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת המעצר הנטענת.

לטענתו, נסיבותיו האישיות של העורר אינן מקיימות אף אחד מן החריגים להלכה הנוהגת ועל כן יש לדחות את הערר.