עמ"ת 47247-09-14 סיבוני (עציר) נ' מדינת ישראל

בפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בחדרה (כב' השופטת תדמור זמיר) מיום 18.9.14 במסגרת מ"ת 5775-08-14, אשר במסגרתה הורתה כב' השופטת על המשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

1. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, סחיטה באיומים, והדחה למניעת עדות במשפט. הרקע להגשת כתב האישום הנוכחי הינו חקירה שהתנהלה כנגד העורר ואחרים בחשד לניהול מקום להימורים. החקירה התנהלה בשלב הראשון באופן סמוי, והפכה גלויה באמצע מאי 2014.

2. במסגרת החקירה, מסרו עדויות בני הזוג, הגב' אנג'ליקה אברמוב (להלן: "המתלוננת") ומר רודיון סרברי (להלן: "המתלונן"), אשר נמצאו בקשר עסקי עם העורר להפעלת פיצוציה ברח' אח"י אילת 15 בקרית חיים (להלן: "הפיצוצייה").

3. בכתב האישום נטען כי ביום 27.6.14, פנתה המתלוננת לעורר בפייסבוק וביקשה שיחזור אליה, וכאשר העורר חזר אליה הוא התעניין איך היה בחקירה וביקש את מספר הטלפון של המתלונן. בהמשך, התקשר העורר למתלונן, צעק עליו באמרו כי הוא יודע שהם "הפילו אותו ופתחו עליו", וביקש ממנו להגיע לביתו. המתלוננים אכן הגיעו לביתו של העורר, ולטענתם, במפגש עימם איים עליהם העורר בפגיעה בגופם של "מי שפתחו עליו במשטרה" ואיים אף בפגיעה במשפחותיהם. עוד נטען כי העורר ציין באוזניהם של המתלוננים כי אחיו אמור להשתחרר בקרוב מהכלא וכי "לא אכפת לו להכנס עוד פעם". כן לטענתם, עשה העורר תנועת אקדח בידו.

4. בהמשך, ביום 31.7.14, על רקע רצונו של המתלונן לסיים את הקשר העסקי עם העורר, שלח העורר למתלוננים הודעות טקסט באמצעות תוכנת SURESPOT, המיועדת להעברת מסרים מוצפנים אשר ניתנים למחיקה על-ידי השולח. לטענת המתלוננים ההודעות כללו את הדברים הבאים: "בוא תיכנס איתי למלחמה קטנה ... אם אתה לא רוצה שאני יקבור אותך חי אחרי מה שאתה חושב שהחברה שלך לא דיברה תמשיך שם עוד שנה ... במיוח בתקופה החמה הזו אל תתעסק איתי כי אני יכניס לך כדורים ברגליים שאתה תמות ... אני יראה לחבר ההומו שלך איך מקבלים יריות לרגליים ... עוד חודש משתחררים כולם מהכלא אחי וכולם ואז נראה איזה פיגועים ... אני לא מאיים יש לי קבלות ויש לי את הזמן שלי בכיף" (השגיאות במקור).

5. בכתב האישום נטען כי העורר התכוון להניא את המתלוננים מלהעיד בהליך שיפוטי או להניא אותם להעיד עדות שקר, ועל רקע האמור יוחסו לו העבירות המצויינות בפתיח (איומים, סחיטה באיומים, והדחה למניעת עדות במשפט).

6. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה כנגד העורר בקשה למעצר עד תום ההליכים.

7. בהחלטה הראשונה שניתנה ביום 12.8.2014 קבע בית המשפט קמא, בהחלטה מפורטת ומנומקת כדבעי, כי קיים תצרף ראייתי אשר יש בו כדי להקים תשתית ראייתית ברמה הנדרשת בשלב דנן, כאשר החלק הראשון של התצרף הינו הודעותיהם של המתלוננים, והחלק הנוסף הוא אסופת צילומי מסך של הטלפון הנייד של המתלונן, וכן של דף הפייסבוק של המתלוננת, אשר מתעדים את ההתכתבות הנטענת בין העורר למתלוננים, בה לכאורה, איים העורר על המתלוננים. באשר לעילת המעצר, צויין כי בא כוחו של העורר לא חלק על קיומה, וכי אכן, בעבירות של איומים וסחיטה באיומים, טבועה מסוכנות - הן למתלוננים הספציפיים והן לכלל הציבור. עם זאת, נוכח העובדה שלעורר אין עבר פלילי ועל מנת לקבל תמונה מלאה בדבר מסוכנותו – הופנה העורר להכנת תסקיר של שירות המבחן.

8. ביום 18.9.14 ניתנה ההחלטה המשלימה ובמסגרתה החליט בית המשפט קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים. בהחלטתו ציין בית המשפט כי רמת מסוכנותו של העורר, כעולה מן התסקיר, הינה בינונית, כי קצינת המבחן התרשמה שהעורר מתקשה לבחון באופן מעמיק את התנהלותו, את קשריו השוליים והבעייתיים ואת דפוסי התמכרותו להימורים, כי קיים סיכון בהתנהלות פורצת גבולות מצד העורר, וכי צפוי קושי מצידו לעמוד בתנאים מגבילים לאורך זמן. באשר למפקחים שנבחנו על-ידי שירות המבחן - ציינה כב' השופטת כי שירות המבחן התרשם אומנם כי הם מנהלים אורח חיים תקין, אולם קשריהם עם העורר לאורך השנים היו רופפים, והם אינם יכולים להתייחס באופן ענייני לבעייתיות במצבו של העורר, להתנהלותו ולנסיבות מעצרו, ומכאן שהם אינם מודעים לסיכון במצבו. לאור זאת, הם לא יצליחו להוות עבור העורר דמויות סמכותיות ומציבות גבול באופן שעשוי להפחית מהסיכון האמור. לפיכך, אימצה כב' השופטת את המלצת שירות המבחן להימנע מלשחרר את העורר לחלופת מעצר.