ברקוביץ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

כללי

1. ביום 23.8.15 הוגש כתב אישום כנגד העוררים 1-4 המייחס להם עבירות איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, לעורר 3 יוחסה בנוסף עבירה ניסיון תקיפה ולעורר 4 יוחסו בנוסף עבירות תקיפת שוטר בכוונה להכשילו ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר.

2. בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 17.8.15 בשעות הערב נסעו השוטרים בר ואדם על קטנוע במסגרת עבודתם ברחוב סייפן ברחובות, כשלפתע רצו לעברם העוררים ואנשים נוספים. העורר 3 השליך לעברם אבן, אמר לשוטר אדם: "אנחנו נגיע אליך ישוטר בן זונה", ולאחר שנעצר אמר לשוטר אחר כי הוא "ידאג לזיין אותו וכי הוא בן זונה ושרמוטה".

    

   שוטר נוסף שהגיע למקום הודיע לעורר 1 כי בכוונתו לערוך עליו חיפוש, ובתגובה אמר לו העורר 1: "לך תזדיין שם עליך זין יא בן שרמוטה מי אתה בכלל", ובמהלך החיפוש ניסה לעזוב את המקום תוך שדחף את השוטר ואמר לו: "מי אתה בכלל יא בן שרמוטה אני אזיין אותך יא מניאק אתה לא שוטר אתה ילד כאפות יא בן זונה".

    

   בהמשך ולאחר שנעצר אמר העורר 1 לשוטר אחר: "יא בן שרמוטה מי אתה בכלל".

    

   העורר 2 הפריע לשוטרים לעצור את העורר 1, דחף את אחד השוטרים ואמר לו: "אתה לא תיגע בו", ואמר שהוא יודע ג'ודו ושיזהר. לשוטר אדם אמר: "אני לוקח אותך באופן אישי", "אתה אדם אנחנו ניפגש", צעק לכלל השוטרים כי יזיין אותם ולבר סימן בידו "חכו חכו".

    

   השוטר אדם עיכב את העורר 4 לצורך חיפוש על גופו, והעורר 4 תקף את אדם בנגיחה באמצעות ראשו בפיו של אדם וגרם לחבלות בשיניו: לנפילת ציפוי באחת משיניו ולרגישות בשן האחרת. שני שוטרים נוספים (סרגיי ונוריאל) דלקו אחרי העורר 4 על מנת לעצרו, והוא התנגד למעצרו תוך שנתן מכת אגרוף לכתפו השמאלית של השוטר נוריאל, מכה באמצעות ברך רגלו ברגליו של השוטר סרגיי והתנגד בכוח לאיזוק. בהמשך נלקח העורר 4 לבדיקה בבית חולים ובדרך אמר לשוטרים "אל תדאג מדינה קטנה, אנחנו עוד ניפגש אם זה באוטובוס או בכל מקום אחר".

    

3. בד בבד עם כתב האישום הוגשה לבית המשפט קמא בקשה למעצר העורר 4 עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. בעניינם של העוררים 1-3 הוגשה בקשה להמשך שחרור בתנאי מעצר בית מלא, על פי התנאים שנקבעו בעניינם במסגרת מ"י 36178-08-15.

   החלטת בימ"ש קמ"א

4. בימ"ש קמא סקר את דו"חות הפעולה של השוטרים שהיו נוכחים באירוע, ומצא כי בשלב זה די באלה כדי להוות ראיות לכאורה לביסוס העבירות המיוחסות לעוררים בכתב האישום, וכי אין בטענות ב"כ העוררים כדי להוות כרסום ראייתי. אשר לעילת המעצר קבע בית המשפט קמא כי עילה זו קיימת ביחס לכלל העוררים, וכי האיזון שנערך בעניינם של העוררים 1-3 במסגרת מעצר הימים הינו ראוי ועל כן אין מקום לשנות מהחלטה זו. בכל הנוגע לעורר 4, בשים לב לעברו הפלילי המכביד ולעובדה כי תלויים נגדו שלושה מאסרים מותנים בני 22 חודשים במצטבר, מצא בית המשפט קמא כי לא ניתן בשלב זה לשחרר את העורר לחלופת מעצר, וכי אפשרות מסוג זה יכולה להישקל רק לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו. משסרב עורר 4 לאפשרות זו, הורה בית המשפט קמא על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.