עמ"ת 40674-10-15 מדינת ישראל נ' מ' (עציר)

ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בחדרה (כב' השופט קפלן) במ"ת 27123-10-15, מיום 20.10.15.

רקע כללי -

כנגד המשיב הוגש כתב אישום ובו מיוחסות לו עבירות של התפרעות (לפי סעיף 152 לחוק העונשין, תשל"ז-1977) והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 275א לחוק העונשין).

האירוע הרלבנטי, התרחש ביום 10.10.15, כאשר הוצב כוח משטרתי ברח' אלמידאן באום אל פחם, סמוך לכניסה לעיר, וזאת עקב התקהלויות והתפרעויות במקום, אשר התרחשו בימים 9.10.2015 ו-10.10.2015, נוכח האירועים הביטחוניים בתקופה האחרונה.

במקום התקהלו עשרות אנשים והפרו את הסדר הציבורי, ולפי הנטען בכתב האישום, המשיב היה אחד מאותם מתקהלים ובשלב מסוים השליך אבנים אל עבר השוטרים.

נוכח האמור, הוגש כתב האישום כמתואר מעלה ביחד עם בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בדיון שהתקיים ביום 20.10.15, בבקשה למעצר עד תום ההליכים, פתח בא כוחו של המשיב בכך שמסר לפרוטוקול כי הוא מסכים שקיימות ראיות לכאורה לצורך הדיון בבקשת המעצר, מסכים שקיימת עילת מעצר, ומבקש למקד את הדיון בשאלת חלופת המעצר. הסניגור הציע שלושה ערבים אשר יוכלו לפקח על המשיב (אמו, אביו וגיסו), במעצר בית בביתו באום אל-פאחם. לאחר שמיעת המפקחים המוצעים ושאר טיעוני הצדדים, ניתנה ההחלטה נשוא הערר ובה נקבע כי חלופת מעצר הבית כפי שהוצעה מסוגלת לתת מענה למסוכנות הרלבנטית וכב' השופט קמא הורה על מעצר בית בפיקוח שני ההורים והפקדות כספיות.

הערר – 

בהודעת הערר, כמו גם במהלך הדיון, טענה המדינה (העוררת) כי החלופה אינה מהווה מענה הולם, כי נוכח הנסיבות הקונקרטיות שקשורות למשיב (תוך הפנייה למעורבותו בהליך פלילי נוסף אשר טרם הסתיים), כמו גם נוכח הנסיבות הקשורות למצב הביטחוני בארץ – מן הראוי להורות על מעצר עד תום ההליכים.

המשיב מנגד, סומך ידיו על החלטת בימ"ש קמא וסבור כי החלופה הולמת את הנסיבות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עמדתי היא, כי דין הערר להתקבל.