עמ"ת 39524-05-15

ערר על החלטת בית משפט קמא לפיה במסגרת תנאי שחרור אשר הושתו על העורר, נאסר עליו לפרסם שמות, מספרי טלפון ופקסים של בעלי תפקידים בחברות, זאת במסגרת "קו המאבק" אותו הוא הקים.

רקע

נגד העורר הוגש כתב אישום החובק אישומים רבים שעניינם קשירת קשר לביצוע עוון (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ושידול להטרדה באמצעות מתקן בזק (ריבוי עבירות) עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 בצירוף סעיף 30 לחוק העונשין.

כתב האישום עוסק בשני עיתונים מתחרים וצהובים זה לזה "יתד נאמן" ו"הפלס" המופצים חינם לציבור הליטאי החרדי. בעיתונים אלה מתפרסמות מודעות בתשלום המהוות חלק מהכנסות העיתונים.

העורר סבר כי חברות מסחריות פרטיות, נמנעות מלפרסם עצמן בעיתון "הפלס", ככל הנראה בהשפעת העיתון המתחרה.

בהנחיית העורר, כך כתב האישום, החלה מסכת הטרדות ואיומים כנגד עובדי החברות, באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים, למכשירי הטלפון הפרטיים של עובדי החברות, זאת במהלך כל שעות היממה וכן התקשרויות למשרדים, פקסים והודעות דואר אלקטרוני, הכל לשם הנעת החברות לפרסם עצמן בעיתון "הפלס".

על מנת להגביר ולהרחיב את מסכת ההטרדות הקים העורר מרכזייה טלפונית המכונה "קו המאבק" ו/או "מוקד המאבק". הגישה למספר הטלפון של "קו המאבק" הינה באמצעות הקשת קוד. המתקשר ל"קו המאבק" שומע הקלטה של העורר כשהוא קורא למאזיניו – כ-3,700 במספר – להטריד ללא הרף את החברות באמצעים המפורטים לעיל. עוד משמיע העורר במענה הקולי הנחיות אשר לזהות עובדי החברות ומספרי הטלפון של ממלאי התפקידים השונים.

במסגרת זו מונה כתב האישום 14 אישומים המתארים כיצד הוטרדו המתלוננים השונים, בדרכים רבות ומגוונות.

בד בבד, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

העורר שוחרר בתנאים – כבר בהליך מעצר הימים - ובהם איסור פרסום שמות של בעלי תפקידים בחברות השונות לרבות מספרי הטלפון שלהם, זאת במסגרת "קו המאבק".

בית משפט קמא, כב' השופטת תבור, הורה על הותרת תנאי השחרור על כנם עד תום ההליכים, ובכלל זה "התנאי הכולל איסור פרסום שמות ומספרי טלפון ומספרי פקס של בעלי תפקידים בחברות במסגרת "קו המאבק" ובמסגרת פעילות אחרת של המשיב במסגרת המחאה שאותה הוא מוביל".

מכאן הערר אשר לפניי.