דחיית ערר לחלופת מעצר של פעיל טרור

תינתן בהעדר העורר נוכח העיכובים בהבאת העורר לאולם הדיונים.

בפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט יואב עטר) מיום 25.8.14, בתיק מ"ת 26635-05-14, לפיו דחה את חלופת המעצר שהוצגה בפניו בעניינו של העורר.

כדי להבין את מהות הערר ומהות ההחלטה, ראיתי לנכון לסקור בקצרה שורה של החלטות שניתנו בעניינו של העורר.

כנגד העורר הוגש כתב אישום, אשר בנוסחו המתוקן מייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסיוע ליציאה מישראל לפי סעיף 2 א' לחוק למניעת הסתננות.

על פי עובדות כתב האישום נטען, כי העורר נכנס לאתרי אינטרנט המשויכים לארגונים "סלפים" קיצוניים התומכים בג'יהאד, ובין היתר לאתר של הארגון המכונה דאע"ש וארגונים נוספים בעלי אידאולוגיה דומה, המבקשים להביא לשינויים בעולם באמצעות ג'יהאד צבאי. אשר לארגון דאע"ש צוין, כי חזונו ביצוע מלחמת קודש להשלטת הג'יהאד הסלפים בכל העולם, תוך התמקדות במדינות בהן המשטר אינו יציב, כבסוריה.

נטען, כי העורר היה בקשר, באמצעות הפייסבוק, עם פעילים שונים הלוחמים מטעם דאע"ש בסוריה, לרבות שני פעילים שפרטיהם מופיעים בכתב האישום.

עוד נטען, כי במהלך חודש אפריל 2014 קשרו אחיו של העורר וקרוב משפחה נוסף קשר להסתנן מישראל לסוריה, דרך תורכיה, על מנת להצטרף לארגון דאע"ש וליטול חלק פעיל בלחימה בסוריה בשרותיו. לבקשת אחיו, סייע העורר לו ולשותפו בתכניותיהם להצטרף ללחימה בסוריה, בכך שהעורר לווה לאחיו סך של 7,000 ₪ במזומן לשם מימון הוצאות הנסיעה ובהמשך הסיע את אחיו ואת האחר לירושלים על מנת להתפלל בהר הבית טרם היציאה לסוריה, וזאת לאחר שעצרו בדרכם בחברון.

העורר אף מסר לאחיו ולאחר את פרטיהם של אנשים אשר יוכלו לסייע להם לתאם את הגעתם לסוריה, פרטים אותם קיבל באמצעות רשת הפייסבוק. עוד נטען, כי במועד מאוחר יותר הסיע העורר את אחיו לצומת שוקת שם פגש את אותו אחר והשניים עשו את דרכם לכיוון סוריה.

מאוחר יותר, התקשר אחיו של העורר אליו וביקש כי יסייע בידו לאתר את אותם פעילים, עימם עמד בקשר באמצעות הפייסבוק, והעורר עשה כן.

אין חולק, כי לאחר בחינת התשתית הראייתית הן בבית משפט השלום (כב' השופט סולקין) והן בית המשפט המחוזי (כב' השופט אינפלד החלטה מיום 10.8.14) נקבע דבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורה להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו. בהתאם נקבע דבר קיומה של עילה למעצר.

לצד זאת, בחן בית המשפט השלום חלופה למעצרו של העורר.

החלופה הראשונה אשר הוצגה בפני בית המשפט השלום (כב' השופט עטר), לאחר שנבחנה על ידי שירות המבחן, חלופה ביתיר בביתו של ערב קרוב משפחה ובפיקוח של אותו ערב ואביו של העורר, נדחתה על ידי בית המשפט השלום נוכח המלצה שלילית של שירות המבחן והתרשמותו, כי העורר מונע מאידיאולוגיה קיצונית ולמעשה שולל קיומה של מדינת ישראל ומכאן שלא ניתן ליתן בו אמון כי יכבד את הוראות בית המשפט. נוכח השילוב של מעשיו, הסיוע שנתן והקשר שלו לארגון דאע"ש ועמדתו האידיאולוגית, סבר בית המשפט השלום שלא ניתן להורות על כל חלופת מעצר בעניינו והורה על מעצרו עד לסיום ההליכים. (החלטת כב' השופט עטר מיום 6.7.14).