עמ"ת 36765-07-16 ה'(עציר) נ' מדינת ישראל

כללי

ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט נוריאלי) אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

כנגד העורר הוגש ביום 23.5.16 כתב אישום המייחס לו עבירות איומים והיזק לרכוש במזיד, בשל אירוע אשר התרחש ביום 22.5.16 מחוץ לבית המתלוננת (גרושתו). מכתב האישום עולה כי העורר הגיע לבית המתלוננת במועד האמור, ביקש להיכנס, דפק בחוזקה על דלת הבית ושבר דלת של מחסן פלסטיק שהיה מחוץ לבית ועקר אותה ממקומה. בהמשך התקשר לשכנתה של המתלוננת ואיים כי הוא מתכוון "לשפוך" את המתלוננת וללכת לבית סוהר הדרים "כמו גבר".

ביום 26.6.16 הודה העורר, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן והורשע על ידי כבוד השופט טרסי בעבירת האיומים כמתואר לעיל. במסגרת ההסדר נמחק האישום שעניינו היזק לרכוש שהתייחס לשבירת דלת המחסן ועקירתה ממקומה.

ב"כ המאשימה הבהירה כי אין הסדר לעניין העונש וכי עמדת המאשימה לעונש מאסר בפועל, אולם הסכימה להפניית העורר לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו, שיתייחס בין היתר לסוגיית ההתמכרות לסמים ונכונות להשתלב בהליך טיפולי. בשים לב לכך שהעורר עצור, הפנה כבוד השופט טרסי את העורר לקבלת תסקיר תוך שקצב את המועד לעריכתו וקבע את המועד לטיעונים לעונש ליום 14.9.16.

למחרת היום התקיים דיון לפני כבוד השופט נוריאלי בבקשת המשיבה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים כנגדו, ובשים לב למידת המסוכנות הנשקפת מהעורר, הנלמדת מהמעשים בהם הורשע, מעברו הפלילי ומתסקירי שירות המבחן בעניינו, הופנה העורר לתסקיר משלים לבחינת אפשרות מעצרו באיזוק אלקטרוני. דא עקא, גם אפשרות זו נדחתה על ידי שירות המבחן, ובנסיבות אלה הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר. בית המשפט קמא סקר בהחלטת המעצר מיום 18.7.16 את תסקירי המעצר בעניינו של העורר, ואת התרשמות שירות המבחן מרמת מסוכנות גבוהה להתנהגות אימפולסיבית ואלימה, ממניפולטיביות ומהיעדר יכולת של חלופה ביתית להפחית גורמי סיכון בעניינו, אף לא במסגרת מעצר באיזוק אלקטרוני. שירות המבחן עמד על נטייתו של העורר לצרוך אלכוהול באופן המפחית את יכולת הריסון העצמית ומגביר הסיכון להישנות התנהגות אלימה (בכלל ולאו דווקא ביחס למתלוננת) ובית המשפט קמא העדיף עמדה מקצועית זו על פני מסמכים שהוגשו לעיונו מטעם העורר, תוך שאבחן אותם על סמך המסד העובדתי שהובא בפניו.

נימוקי הערר

ב"כ העורר טען כי העורר הורשע בעבירת איומים בלבד, כי לא עומד כנגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה,כי המתלוננת שינתה את גרסתה ופנתה אליו וביקשה להגיע לדיון, כי לעורר אין עבר בעבירות אלימות וכי שחרורו ממעצר מבוקש לשם שילובו בהליך טיפולי עובר לגזירת עונשו.

ב"כ המשיבה הבהירה כי הפנתה לפסק הדין הקודם בעניינו אף שעונש המאסר המותנה אינו בתוקף לנוכח טיב המעשים והפגיעה החוזרת במתלוננת ולנוכח סמיכות הזמנים בין מועד ביצועם לתום תקופת התנאי. כן עמדה על כך שמשהורשע העורר לא עומדת לא עוד חזקת החפות, וכי לו חפץ העורר בהליך טיפולי היה מתחיל בו כבר בתקופת מעצרו ולא כך הוא. כן הפנתה לגרסתה של המתלוננת בהודעתה במשטרה ביחס לאימה שחשו היא והילדים מפניו של העורר.

דיון והכרעה

העורר הורשע בביצוע עבירת איומים כלפי גרושתו, זאת עקב אמירות קשות מאוד שהשמיע בדבר כוונתו לפגוע בה ולו במחיר של כליאתו. דבריו מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו, ואף המתלוננת ציינה בהודעתה במשטרה כי היא חוששת מהעורר, ובלשונה "במצב כזה אני לא מפחדת ממנו אני משקשקת וגם הילדים שלי מפחדים נלחצו ונבהלים... לפעמים הוא שתוי ומעושן והוא מוציא הכל עלי, מעשן סמים" (הודעה מיום 22.5.16). לאלה מצטרפים איומים קודמים (מיום 25.8.14) בגינם התנהל נגדו הליך משפטי קודם והוטל עליו עונש מאסר מותנה שתוקפו פקע כחודשיים בלבד עובר לאירוע הנוכחי.