עמ"ת 35953-07-14 פ' נ' מדינת ישראל

א.פתח דבר

1.בפני ערר על החלטת בימ"ש קמא (כב' השופט מלמד) אשר דחה בקשת העורר לקבל את התיק הרפואי – פסיכיאטרי של המתלוננת לצורך ניהול הגנתו, וזאת בהתאם לסעיף 74(ב) לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

ב.טיעוני ב"כ העורר

2.לטענת ב"כ העורר מרשו הינו עובד סוציאלי הנשוי למתלוננת, ולהם חמישה ילדים קטינים.

על פי מסמכים רפואיים המתלוננת סובלת מסכיזופרניה ודיכאון מזה כ-20 שנה, והיא בעלת עבר פסיכיאטרי של אישפוזים קודמים כפויים על רקע נפשי. במשך השנים ועד היום היא מטופלת תרופתית ומקבלת קיצבה מביטוח לאומי בשיעור 100%.

3.לטענת ב"כ העורר, כתב האישום שהוגש נגדו נשען רובו ככולו על עדותה הכבושה של המתלוננת, ולמצבה הנפשי במועד הרלבנטי לאירוע הנטען בכתב האישום יש קשר ישיר ומהותי להגנת העורר.

עוד לדבריו, המתלוננת מנסה להסתיר את מחלת הנפש ממנה היא סובלת ולגמד מנכותה ואי - שפיותה, ועל כן דרוש לו תיקה הרפואי לצורך בחינת התרופות אותן היא נטלה במועד הרלבנטי לכתב האישום.

4.ב"כ העורר גורס כי מדובר בחומר חקירה כהגדרתו בסעיף 74 לחסד"פ.

לטענתו, שגה בימ"ש קמא בכך שלאחר שעיין במסמכים רפואיים שהעבירה אליו המשיבה קבע כי "מהמסמכים שהוצגו בפניו בין התאריכים 11.10.2010 ועד 19.6.2013, לא היו אירועים פסיכוטיים או אירועים שהצריכו התערבות רפואית כלשהיא. לאור האמור במסמכים הרפואיים אין במסמכים אלו לתרום להגנת המבקש".

ב"כ העורר הוסיף וציין כי היה על בימ"ש קמא להמתין ולקבל חומר רפואי שביקשה ההגנה – מסמכים רפואיים מד"ר הירשמן, ואין לקבל את טענת התביעה כי לא ניתן לאתר רופא זה, שכן העורר עצמו היה ביחד עם המתלוננת אצל רופא זה בקליניקה הפרטית שלו ברמת גן.

5.ב"כ העורר הפנה את ביהמ"ש לבש"פ 4077/06 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל שבו ציין כב' השופט גו'בראן את חשיבות גילוי האמת אותה מקדמת זכות העיון בחומר החקירה.