עמ"ת 32311-06-16 אבו הווא נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה מירושלים, בתיק מ"ת 4285-05-16 (כב' השופטת שרית זוחוביצקי-אורי), מיום 15.5.16, לפיה הורה כי העורר ישוחרר בתנאים הכוללים הפקדה כספית של 5,000 ₪ וכן תנאים נוספים, לרבות פסילת רישיון נהיגה עד לתום ההליכים. עוד קבע בית המשפט, כי במידה שהעורר לא יעמוד בתנאים, כולל ההפקדה הכספית, יהיה במעצר בית מלא.

2.העורר טוען, כי לא היה מקום לקבוע שבמידה שלא יעמוד בתנאים ישהה במעצר בית מלא, שהרי בית המשפט עצמו השתכנע כי אין מקום להורות כן.

3. מצאתי מקום להעיר, כי הדרך הנכונה היא לקבוע שבמידה שהעורר לא יעמוד בתנאים, ייערך דיון מחודש בבית המשפט באשר לתנאי השחרור, לרבות גובה ההפקדה.

4.המשיבה טוענת, כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט, לאחר שבית המשפט קבע שקיימות ראיות לכאורה וכן עילת מסוכנות. עוד הפנה בא כוח המשיבה בהליכים הקודמים שהתנהלו בעניינו של העורר, טרם החלטת בית משפט השלום לתעבורה, כאשר לשיטת המשיבה מתוך שגגה שוחרר העורר ממעצרו, והדבר גרם לכך שבית המשפט החליט על השחרור בתנאים.

5.לאחר שבחנתי את הדברים, סברתי שניתן להסתפק בהפקדה נמוכה יותר כאשר יתר התנאים בהם שוחרר העורר, לרבות פסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים, יש בהם די והותר כדי להבטיח שהעורר לא ינהג ולא יעבור עבירות דומות לאלה שבכתב האישום.

6.לפיכך, ביום 21.6.16 קבעתי כי במידה שהעורר יפקיד 3,500 ₪ עד ליום 28.6.16, ישוחרר ממעצר הבית ויתר התנאים שקבע בית משפט השלום לתעבורה יעמדו בעינם.

7.ביום 22.6.16 פנה העורר וביקש לפצל את ההפקדה, כך שיופקד מייד סך של 2,500 ₪ וסך של 1,000 ₪ יופקד בחלוף חודש, לאחר הרמדאן ועיד אל-פיטר. על פי החלטתי מאותו יום, התבקשה תגובת המשיבה עד ליום 26.6.16, אולם המשיבה לא הגיבה לבקשה זו.

8.אין לי אלא לחזור ולומר, כי עמדתי היא שניתן להסתפק בהפקדת סך של 3,500 ₪. מקובל עלי עוד, כי לאור העובדה שהעורר כיום בתקופת צום הרמדאן ולאחר מכן חל עיד אל-פיטר, ניתן לדחות הפקדת סך של 1,000 ₪ עד ליום 10.7.16.