עמ"ת 31560-07-14 והבה(עציר) נ' מדינת ישראל

1.מדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ק' אניספלד) שניתנה ביום

11.7.14, ובה הורה בית משפט השלום על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בתיק פלילי 22222-07-14 בבית משפט השלום בחדרה.

2.כתב האישום הנ"ל מייחס לעורר שתי עבירות – הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

בפתח כתב האישום נאמר כי העורר ופרודתו א'(להלן: "המתלוננת") פרודים זה מזו ולהם ארבעה ילדים משותפים המצויים במשמורתה של המתלוננת.

בעובדות האישום הראשון נאמר כי ביום 3.2.14 שוחרר העורר ממעצר הבית בו היה נתון, בהתאם להחלטת בית משפט השלום בתל אביב, ובמסגרת החלטת השחרור נאסר עליו, בין היתר, לשהות בערים ירושלים ומודיעין. נאמר כי במהלך חודש מאי 2014 הפר הנאשם את הוראות בית המשפט באופן שהגיע לבית עסק בעיר מודיעין על מנת ליצור קעקוע על גופו.

בעובדות האישום השני שעניינו עבירת האיומים, נאמר כי במועד הרלבנטי לכתב האישום היה העורר מטופל ביחידה לטיפול באלימות במשפחה במועצה האזורית חוף הכרמל. במספר מועדים, במהלך מפגשים שנערכו לעורר ביחידה הנ"ל על ידי העובדות הסוציאליות - הילה, סיוון ושושנה, וכן בשיחות טלפוניות עימן, איים העורר על העו"סיות בפגיעה שלא כדין בחייה, בחירותה, בגופה ובפרנסתה של המתלוננת בכוונה להפחידן.

האיומים התבטאו בדברים שלהלן:

א.ביום 3.7.14, ביחידה לאלימות במשפחה, אמר העורר להילה – אני רוצה להרוס אותה (הכוונה למתלוננת). זו המשימה שלי.

ב.ביום 2.7.14, במהלך שיחה טלפונית בין העורר להילה, אמר העורר שהמתלוננת תישאר במקלט (הכוונה למקלט לנשים מוכות), שם המקום שלה. שהוא יהיה במעצר על אי תשלום והיא תהיה במקלט, ככה חודש חודש, עד סוף החיים שלהם.