עמ"ת 28187-08-14 ח.(עציר) נ' מדינת ישראל

בהליך זה מבקש העורר להסיג על החלטה שניתנה בעניינו ביום 18.8.14 במסגרתה הורה בית משפט השלום בבאר שבע על הארכת מעצרו עד למתן החלטה אחרת, תוך שהפנה ענייננו של המשיב לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מעצר.

בערר זה מבקש העורר להסיג על דיותה ועוצמתה של התשתית הראייתית, וכן על האפשרות לנסות ולהסיג את מטרת המעצר, קרי הבטחת שלומה ובטחונה של המתלוננת גם באמצעים אחרים, שאינם מחייבים בהכרח את המשך החזקתו של העורר מאחורי סורג ובריח.

יצוין, כי מדובר בעורר יליד 1976, נשוי ואב לשתי בנות קטינות, והמתלוננת היא אשתו לה הוא נשוי מזה 14 שנים.

על פי כתב האישום, האירוע אשר הוביל לפתיחת החקירה ולהגשת כתב האישום, התרחש ביום 15.8.14 בשעת לילה, בביתם המשותף של בני הזוג. על פי הטענה, באותו אירוע, תקף העורר את המתלוננת, חבט בה בעורפה, אחז בה בצווארה וחנק אותה. כמו כן, מתאר כתב האישום קיומה של מסכת אירועים קודמת הנמשכת על פני מספר חודשים, ואף למעלה משנה טרם האירוע האחרון, שבמהלכו, כך על פי הטענה, תקף העורר את המתלוננת ונהג כלפיה באלימות.

עיינתי בתיק החקירה האוחז שתי הודעות של המתלוננת, את אמרת העורר לצד דיווחים, כפי שהתקבלו בשירותי הרווחה ובתחנת המשטרה.

אין ספק כי קיים פער בין הדיווחים כפי שנמסרו לרשויות טרם שנגבתה הודעתה של המתלוננת, לבין תיאורה את האירועים במסגרת הודעתה הראשונה. יחד עם זאת, אין זה השלב ואף לא העת להביע עמדה ביחס לאמינות המתלוננת או לנאמנות דבריה ונראה כי די בגרסתה, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעותיה, שחלקן אף נמצא מחוזק באמרתו של העורר, כדי להניח תשתית ראייתית במידה המספקת לביסוס בקשה למעצר.

עם זאת, תשתית ראייתית אינה תנאי מספק למעצר נאשם. וכידוע, נדרשת גם עילת מעצר, ובענייננו הגם שמדובר בעילת מעצר שהיא מנדטורית, פרי מאמרו של המחוקק, שהרי לעורר מיוחסת עבירת אלימות כלפי בת זוג, עדיין, ברבות השנים, נוצרו כללים פסיקתיים המלמדים על הצורך ליצור הבחנה בין המקרה אשר יכול להיחשב כמדרג הנמוך של עבירות אלימות, לעומת אירועים אחרים אשר עשויים לבטא חומרה יתרה של עבירות אלה.

בהקשר זה, נכנסים שיקולים בדמות קיומו של עבר קודם רלוונטי, מהות ההתנהגות האלימה ואורח חייו של הנאשם עד לאירועים מושא כתב האישום.

בענייננו, מדובר כאמור, בעורר יליד 1976, אשר לפחות עד להסתבכותו הנוכחית לא נרשם דבר בעברו אשר יכול ליצור יסוד לחשש כי מדובר באדם אשר נוהג להתנהל מחוץ למסגרות החוק, או כי קיים חשש ברור להישנות התנהגות פורצת גבולות מצדו. אמנם, המתלוננת ציינה כי האירוע הנוכחי איננו האירוע הראשון, וכי קדמו לו מספר אירועים לא מעטים. כמו כן, עולה בהחלט תמונה של מצוקה נפשית מתמשכת אצל העורר, אשר עשויה להעצים את חוסר יכולתו לשלוט בהתנהגותו, כשזו היא תמונת הדברים, אין לתמוה על החלטת בית משפט קמא להיעזר בגורם מקצועי אשר לו הסמכות והכלים להעריך מסוכנות, כפי שקבע המחוקק.

עם זאת, היה צריך לשאול האם בנסיבות העניין, ניתן לומר כי המסוכנות, כפי שהיא קיימת וכפי שהיא עולה מהתשתית הראייתית, היא בעצמה אשר אינה מאפשרת, לעת הזו, בחינת חלופת מעצר גם בשלב שבו ממתינים הצדדים וממתין בית המשפט להערכת המסוכנות של הגורם המקצועי המוסמך.

להבנתי, במקרה דנן, צריך היה בית משפט קמא לבחון בהחלט את האפשרות לנסות ולהשיג את מטרת המעצר, קרי, הבטחת שלומה ובטחונה של המתלוננת, גם שלא באמצעות המשך שלילת חירותו של העורר, זאת כאמור, בשים לב, לגילו של העורר, להיעדר מעורבות בפלילים קודמת מכל מין וסוג שהוא, ולעובדה כי מהלך חייו עד כה מלמד, לפחות באופן לכאורי, על התנהלות נורמטיבית.

זאת ועוד, המסוכנות הקיימת היא מסוכנות קונקרטית כלפי המתלוננת, ולדעתי ניתן על דרך של הרחקה גאוגרפית משמעותית להבטיח את שלומה וביטחונה של המתלוננת וכי אין בהכרח לחייב מסקנה כי אחת דינו של העורר להישאר מאחורי סורג ובריח.

רכיב נוסף שהוא בעל משמעות בעיניי, הוא העובדה כי על פי תיק החקירה עולה בהחלט אפשרות כי העורר סובל ממצוקה נפשית, יתכן רגעית ויתכן משמעותית יותר, ואיני רואה כי יש בהמשך החזקתו מאחורי סורג ובריח משום התמודדת ובוודאי טיפול עם מצוקה נפשית זו ויש בהחלט מקום לחשש כי המצאות העורר מאחורי סורג ובריח, לא זו בלבד שאין בה כדי להתמודד עם מצוקה זו, אלא שהיא עלולה, חלילה, אף להסלים ולהחמיר מצוקה זו ואין צורך להוסיף ולהרבות בכיוון זה.

בסיכומם של דברים, סברתי כי ניתן וצריך כבר בשלב זה לבחון אפשרות של שחרור העורר לחלופה אשר כאמור, תקיים אחר ריחוק גאוגרפי מתאים ואף תיתן מענה לצורך המידי של העורר לעבור אבחון פסיכיאטרי מקיף ומשמעותי על מנת להעמיד לו מזור תרופתי וטיפולי מוקדם ככל האפשר.

אמנם, דרך המלך היא כי חלופת מעצר תיבחן על ידי הערכאה הדיונית, יחד עם זאת, כיוון שב"כ העורר ציין כי באולם נוכחים לפחות שלושה ערבים אפשריים, מצאתי כי בנסיבות העניין נכון יהיה שלא להמתין עם בחינת אפשרות זו, אלא לפנות לבחינתה כבר כעת.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"ד, 21/08/2014 במעמד הנוכחים.