עמ"ת 24985-07-14 אגבאריה (עציר) נ' מדינת ישראל

לפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בחדרה (כב' השופטת אניספלד) מיום 13.7.2014 במסגרת מ"ת 16062-07-14 אשר בה הורתה כבוד השופטת על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

1. האירועים אשר בבסיס מעצרו של העורר הם הבאים: ביום 4.7.2014 סמוך לשעה 21:00 התקהלו כ-150 איש בצומת אום-אל-פחם ליד כביש 65, במסגרת הפגנות שהתרחשו במספר מוקדים באותם הימים. במקום נכחו אנשי משטרה רבים על מנת לשמור על הסדר. בשלב מסוים החלו המתקהלים ליידות אבנים וסלעים לעבר מכוניות שנסעו בכביש 65, פגעו בכמה כלי רכב ואף בכמה אזרחים שנזקקו לטיפול רפואי. בהמשך, המתקהלים אף החלו לידות אבנים לעבר השוטרים, אך השוטרים הצליחו להדוף אותם ללא שימוש בכוח והמתקהלים התפזרו. זהו "השלב הראשון" של האירוע. בהמשך, בשלב השני של האירוע, אחרי שהשוטרים החלו לסגת – חזרו כמאה מתקהלים שוב לאותו המקום ואז, במשך כמה שעות, התנהלו עימותים בין המתקהלים לבין כוחות המשטרה אשר במהלכם יידו המתקהלים אבנים וסלעים לעבר השוטרים, השליכו בקבוק תבערה לעבר ניידת משטרה, הבעירו צמיגים, חסמו את הציר עם סלעים וברזלים והכל – עד לשעות הבוקר המוקדמות (שעה 04:30 לערך). כפי שנטען בכתב האישום, העורר נטל חלק באירועים המתוארים מעלה, ויידה אבנים לעבר השוטרים, בכוונה לפגוע בהם. עוד נטען בכתב האישום שלאחר שהשוטרים זיהו את העורר כמי שמיידה עליהם אבנים, הם רדפו אחריו והוא נעצר לאחר שנכנס אל תוך חנות/מסעדה סמוכה. עוד נטען כי לאחר מעצרו, במהלך חיפוש בתחנת המשטרה – נמצא בכיסו דוקרן העונה על הגדרת "סכין".

2. לאור האמור, ביום 8.7.2014, הוגש כנגד העורר כתב אישום ובו מיוחסות לו עבירות של השתתפות בהתקהלות אסורה, השתתפות בהתפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נסיון לתקיפת שוטר במילוי תפקידו והחזקת סכין למטרה לא כשרה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה כנגד העורר בקשה למעצר עד תום ההליכים.

4. בהחלטה מיום 13.7.2014 – נשוא הערר – קבעה כב' השופטת קמא כי קיימות ראיות לכאורה, כי קיימת עילת מעצר וכי לאור המסוכנות הרבה לא ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה (מעצר בית בבית דודתו של העורר בעכו).

5. בהודעת הערר טוען העורר כנגד הקביעה בדבר הראיות לכאורה ולחילופין, כנגד הקביעה שלא ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה. טענה חלופית נוספת הינה שמן הראוי היה לבקש שיוכן בעניינו תסקיר טרם קביעה חד משמעית לגבי העדר אפשרות להסתפק בחלופת מעצר.

6. המשיבה סומכת ידיה על החלטת ביתה משפט קמא.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עמדתי כי דין הערר להידחות, אך אורה על הכנת תסקיר.

8. לגבי התשתית הראייתית, אומר את הדברים הבאים : מקדמית, אעיר כי במהלך הדיון שהתקיים, הסכים בא כוחו של העורר לצמצם את עילות הערר לסוגית חלופת המעצר ולהסכים לקיומן של ראיות לכאורה.