עמ"ת 19927-07-14 מדינת ישראל נ' אבו נאג'י (עציר)

לפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופטת אלון) במ"ת 41468-04-14 מיום 9.7.2014 במסגרתה הורתה כבוד השופטת על שחרורו של המשיב לקהילה הטיפולית אילנות בתנאי מעצר בית מלא.

1. כנגד המשיב הוגש ביום 27.4.2014 כתב אישום בו נטען כי ביום 23.4.2014 הוא נתפס כשבכליו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 19.4 גרם נטו. לאור כך, בכתב האישום מיוחסת למשיב עבירה של החזקה סם שלא לצריכה עצמית.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום – הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר עילת המעצר הנטענת הינה מסוכנותו של המשיב.

3. ביום 11.5.2014 ניתנה החלטת ביניים, בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר, הן סטטוטורית והן לאור עברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעות בעבירות של שימוש בסם, עבירה של סחר בסם, החזקת סם שלא לשימוש עצמי ובריחה ממשמורת חוקית. עם זאת, לאור רצון המשיב להשתתף בהליך של גמילה – התבקש תסקיר של שירות המבחן לגבי אפשרות זו.

4. ביום 10.6.2014 הוגש תסקיר שירות המבחן (להלן: "התסקיר הראשוני"). על פי תסקיר זה, המשיב (בן 37) נשוי מזה 6 שנים ואב לארבעה ילדים קטנים. בעברו הרשעות ומאסרים מספר – כאשר מהמאסר האחרון שוחרר בינואר 2013. לדבריו – חזר להשתמש בסמים לאחר השחרור עקב כישלון עסקי ולאור הקושי להתמודד עם האחריות למשפחה. עוד מפורטות נסיבות חייו של המשיב – אשר מפאת צנעת הפרט לא אפרטן. מצוין כי המשיב החל להשתמש בחשיש עוד בהיותו כבן 14 ומגיל 20 החל להשתמש בסמים קשים. לפני כ-13 שנים שולב במסגרת חוץ ביתית לגמילה מסמים אולם נפלט ממנה לאחר 10 חודשים על רקע התנהלות אלימה כלפי מטופל אחר. עוד צוין כי לדברי המשיב הוא הצליח לשמור על "נקיון" ממושך מהסמים למשך מספר שנים, במהלכן השתלב בשוק העבודה, שמר על קשר רציף עם שירות המבחן וקיים מפגשים פרטניים במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות בחיפה. עם זאת, לאחר הקמת המשפחה – לפני כשש שנים – ועקב הלחצים הכרוכים כך – חזר לשימוש בסם.

5. מעיון בגיליון הרישום הפלילי עולה כי בשנים 1995 עד 2003 בוצעו מספר עבירות, כי קיימת "הפוגה" בשנים 2004 עד 2009 (בשנים בהן היה המשיב בפיקוח של שירות המבחן), וכי משנת 2010, שב המשיב לביצוע עבירות של אחזקת סם שלא לשימוש עצמי.

6. בתסקיר הראשוני מצוין בהמשך כי המשיב הביע רצון להיגמל וטען כי הוא בשל נפשית להליך אמיתי של גמילה בשלב זה של חייו, לאור גילו ולאור מחויבויותיו כלפי המשפחה. קצינת המבחן מציינת כי היא התרשמה מכנות דבריו "תוך יכולת התבוננות פנימית אודות צדדיו החלשים אל מול כוחותיו". עוד מצוין כי מיד עם מעצרו הוא סבל מתופעות של גמילה ועקב כך ניתן לו טיפול תרופתי, אך הוא הפסיק אותו ביוזמתו לאחר תקופה מסוימת (ביום 13.5.2014) מתוך רצון לנקות את גופו מחומרים כימיים ולאפשר לו להשתלב בהליך של גמילה.

7. בבואה לסכם את חוות הדעת ואת האפשרות להפנות את המשיב להליך של גמילה – מציינת קצינת המבחן בתסקיר הראשוני כי קיימת התלבטות מסוימת. מצד אחד, המשיב לא התחיל בטיפול עובר למעצר ואין "אינדיקציה ממשית ליכולתו להפיק תועלת מהטיפול לאורך זמן". עם זאת, מנגד, קצינת המבחן מציינת כי היא התרשמה ממוטיבציה אמיתית וכנה לערוך שינוי בדפוסי ההתנהגות של המשיב בשלב זה של חייו, התרשמה מכך שהמשיב מודע לפגמים בהתנהלותו בעבר וכי הוא "בשל" מבחינה רגשית להליך ובעל כוחות להתמודדות עם מצבים מלחיצים במהלך תהליך הגמילה.

8. בהתאם – תואם למשיב ראיון קבלה במוסד "אילנות". לאחר ראיון הקבלה, ולאחר שהמשיב עבר בהצלחה את שלבי הקבלה – הוגש תסקיר משלים של שירות המבחן (להלן: "התסקיר המשלים") – ביום 6.7.2014. בתסקיר המשלים פורט כי התרשמותה של ועדת הקבלה מהמשיב מחזקת את הערכת שירות המבחן כי "כיום, ובשונה מהעבר, המשיב בשל יותר מבחינה רגשית לתהליך טיפולי ובעל יכולת להתמודדות אל מול מצבים מלחיצים ...". סיכומה של עמדת שירות המבחן הינה שיש מקום להפנות את המשיב ל"אילנות".