עמ"ת 19119-07-14 מרקוביץ(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

כתב האישום מייחס לעורר עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה ממש ואיומים.

כתב האישום מספר כי העורר פרץ לרכב בכך שפתח את דלת הג'יפ וגנב תעודת זהות, כרטיס אשראי, בקבוק בושם, מטען לטלפון נייד ועוד.

העורר עזב את המקום, ועובר אורח שהבחין בו עקב אחריו. העורר איים עליו, תקף אותו בכך שריסס לכיוון עיניו את הבושם והיכה אותו באגרופו. כך נהג העורר גם בעובר אורח אחר. בניידת המשטרה איים העורר על אחד מעוברי האורח כי יפגע בו.

לא הייתה בעקרון מחלוקת לראיות לכאורה, הגם שבא כח המשיב העלתה השגות באשר לעבירות התקיפה. לטענתה, העורר הוא שהותקף על ידי המתלוננים. באשר לעבירת ההתפרצות, ציינה ב"כ העורר כי זה שלח את ידו מבעד לחלון ונטל את הדברים.

אין הרבה מילים טובות לומר על העורר. העבר הפלילי מכביד ביותר וכך גם התסקירים שהוגשו.

בימ"ש קמא סבר כי עניינו של העורר ראוי לפיקוח אלקטרוני, אולם משהמלאי אזל, אין מנוס אלא מלהורות על מעצר העורר עד תום ההליכים.

בנקודה זו – אפשרות פיקוח אלקטרוני – נהג בימ"ש קמא נכון והלך במתווה שנקבע בבש"פ 7206/10 מדינת ישראל נ' אגרונוב, שם ניתח בימ"ש העליון את המעלות והחסרונות של הפיקוח האלקטרוני מול הפיקוח האנושי ולהיפך.