עמ"ת 17031-12-14 עמ"ת 10631-12-14,ת 10631-12-14 . בעניין

ערר על שלוש החלטות בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ע' זינגר) בתיק מ"ת 41207-02-13, מיום 5.11.14, מיום 6.11.14 ומיום 1.12.14 במסגרתן נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט בה נעצר עד לתום הליכי המשפט נגדו וחולטו חלק מהערבויות שהעמיד לשם שחרורו לחלופת מעצר.

הרקע לערר

1.ביום 20.2.13 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מס שונות בהיקף עשרות מיליוני שקלים במסגרת הפעלת עסקיו בתחום השכרת מוניות. במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה כנגדו בקשה לעצרו עד לתום הליכי המשפט. בהחלטת בית המשפט מיום 28.2.13 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס ההאשמות המיוחסות לעורר וכי קיימת עילת מעצר, אך העורר שוחרר למעצר בית בתנאים אלו: חובת התייצבות לכל דיון שייקבע בבית משפט השלום; להימנע מכל פעילות בעסקי מוניות; להפקיד סך של 150,000 ₪ לקופת בית המשפט; לחתום על התחייבות עצמית בסך של 250,000 ₪; ולהפקיד שלוש ערבויות צד ג', כל אחת על סך של 75,000 ₪. ערר על ההחלטה מיום 28.2.13 אשר הוגש לבית משפט זה (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ) נדחה ביום 10.3.13 ובקשת רשות ערר על החלטת בית משפט זה, אף היא נדחתה ביום 10.4.13 בבית המשפט העליון. בהמשך, ביום 30.9.13 ניתנה החלטה נוספת בבקשת העורר לעיון חוזר בהחלטת שחרורו, במסגרתה הותרה לו יציאה ממעצר הבית למשך שעתיים רצופות ביום בשעות קבועות לפי בחירתו. ב"כ העורר הודיע לב"כ המשיבה במכתבו מיום 1.10.13 כי השעות בהן העורר בוחר לצאת ממעצר הבית תהיינה בין השעה 12:00 ל-14:00 כל יום. העורר גם זכה להקלה נוספת במסגרת החלטה מיום 29.6.14 (כב' השופט א' קורנהאוזר) בה נקבע כי יוכל לצאת ממעצר הבית למשך שלוש שעות במקום שעתיים כפי שנקבע בהחלטה הקודמת.

2.ביום 22.10.14 נעצר העורר בטענה שהפר את תנאי שחרורו. בהמשך לכך, ביום 23.10.14 הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור על מנת להורות על מעצרו של העורר בשל הפרת תנאי שחרורו. ביום 2.11.14 העורר התייצב בבית המשפט לדיון בבקשה בליווי עו"ד רמי וכילה. עורך-דינו בתיק העיקרי ובהליכי המעצר שהתקיימו עד אז, עו"ד יעקב אריאל לא התייצב באותו יום לדיון מפאת פציעה שריתקה אותו לביתו. באותו יום התקיים דיון לגופו של עניין ובו טען עו"ד וכילה כי קיבל את ייצוגו של העורר רק לצורך אותה בקשה. על פי בקשתו, בית המשפט אפשר לו להגיב על הבקשה בכתב, ועל אף שבקשתו הייתה להגיש את תגובתו תוך יום, בית המשפט אפשר לו לעשות כן תוך יומיים. חרף האמור, עו"ד וכילה הגיש את תגובתו רק בבוקרו של יום 5.11.14 וזאת לאחר שביקש הארכת מועד בשל הפסקת חשמל שאירעה לטענתו במשרדו ביום 4.11.14. בית המשפט דחה את בקשת עו"ד וכילה להארכת המועד להגשת התגובה ונתן את החלטתו לגופו של עניין ביום 5.11.14 - במסגרתה נתקבלה בקשת המשיבה לעיון חוזר והעורר נעצר עד לתום הליכי המשפט נגדו. עוד באותו יום, 5.11.14 עתר עו"ד וכילה לביטול ההחלטה האמורה מהטעם כי אירעה תקלה שלא הייתה בשליטתו, אך ביום 6.11.14 דחה בית המשפט אף בקשה זו. שתי ההחלטות האמורות, זו מיום 5.11.14 המורה על מעצרו החוזר של העורר וזו מיום 6.11.14 הדוחה את בקשתו לביטול אותה החלטה, הן העומדות בבסיס הערר הראשון (עמ"ת 10631-12-14) שהגיש העורר – באמצעות עו"ד וכילה - נשוא החלטה זו.

ואולם בכך לא הסתיים העניין והעורר הגיש ביום 19.11.14 בקשה נוספת לבית משפט השלום לעיון חוזר בהחלטת מעצרו, בה חזר על הטענות שנטענו בבקשות הקודמות כמו גם בטענה כי מאז תחילת שמיעת הראיות בתיק העיקרי ישנו כרסום משמעותי בחוזקן של ראיות התביעה ויש לשחרר אותו ממעצרו. בית המשפט השלום דחה ביום 1.12.14 גם בקשה זו, וההחלטה האמורה היא נשואת ערר נוסף שהגיש העורר לפני בית משפט זה, הפעם באמצעות עו"ד אריאל (עת"מ 17031-12-14).

החלטות בית משפט השלום

3.בהחלטתה מיום 5.11.14 בית המשפט השלום קבע שהעורר הפר את תנאי שחרורו מאחר שלא התייצב לשני דיונים שנקבעו לו בתיק העיקרי (לפני השופט י' מינטקביץ). בית המשפט הוסיף כי אף אם ניתן היה לקבל באופן חלקי את הסבריו של העורר באשר להיעדרותו מהדיונים שנקבעו בעניינו, לא ניתן לקבל את הסבריו באשר להפרות תנאי מעצר הבית המיוחסות לו. כבר עתה יאמר כי נוכח ההחלטה אמורה, ומשבית משפט קמא יצא מכלל הנחה שהיעדרויותיו של העורר מהדיונים שהתקיימו בתיק העיקרי אינן נזקפות לחובתו, הרי שאין צורך לדון בטענות החוזרות עליהן במסגרת ערר זה.

4.עוד נקבע כי למרות שבית המשפט לא קבע במסגרת החלטתו מיום 29.6.14 שבה התאפשר לעורר לצאת ממעצר הבית למשך שלוש שעות ביום - מתי ינצל את השעה הנוספת שניתנו לו - הרי שברור מתוכן ההחלטה, שהשעה הנוספת הייתה צריכה להיות צמודה לשעתיים האחרות. לאמור, שהיציאה ממעצר הבית תחל משעה 12:00 עד השעה 15:00 (או תחל בשעה 11:00 עד השעה 14:00). ברם, משנמצא העורר ביום 22.10.14 בשעה 15:30 מחוץ לביתו ובמוסך לתיקון מוניות בשכונת א-טור, ומשנמלט מחוקרי מע"מ ומכוח משטרה שהגיעו למקום כדי למסור לו צו הבאה שהוצא כנגדו במסגרת התיק העיקרי, בית המשפט הסיק כי יש בהתנהגותו כדי להצביע על מודעותו להפרת תנאי מעצר הבית. נקבע כי לוּ אכן סבר העורר בתום לב כי היה לו לנצל את שעת ההתאווררות בשעה אחרת, כטענת בא-כוחו, ההנחה היא כי היה מוסר הסבר זה על אתר ולא נמלט מחוקריו. בית המשפט הוסיף כי גם הוגשו שלוש הודעות מטעם נהגי מוניות שלגרסת העורר ממשיך לנהל את עסקי המוניות שלו כמקודם. בית המשפט הסיק אפוא, כי העורר הפר את תנאי מעצר הבית, כמו גם את התנאי האוסר עליו לעסוק בעסקי מוניות. הפרת שני תנאים אלו, נטישת מקום מעצר הבית והעיסוק במוניות, הצדיק לדעת בית המשפט לעיין בחוזר בהחלטת שחרורו ולהורות על מעצרו עד לתום הליכי המשפט נגדו, כמו גם חילוט 20,000 ₪ מתוך הכספים שהפקיד העורר בקופת בית המשפט.

5.כאמור, לאחר מתן ההחלטה מיום 5.11.14, עו"ד וכילה עתר לביטולה. במסגרת ההחלטה מיום 6.11.14 בעקבות בקשה זו תיאר בית המשפט את השתלשלות העניינים שקדמה למתן החלטתו. הדיון הראשון לבקשת המשיבה לעיון חוזר התקיים ביום 23.10.14. באותו דיון מסר ב"כ המשיבה, כי ב"כ העורר (הקבוע), עו"ד אריאל ביקש את דחייתו. לשם כך נדחה הדיון ליום 26.10.14. ברם, לדיון שהתקיים ביום 26.10.14 התייצב עו"ד וכילה במקום עו"ד אריאל אשר טען כי אינו בקיא בעובדות התיק. לשם כך נדחה הדיון פעם נוספת ליום 30.10.14. ואולם, העורר התייצב לדיון האמור בגפו. באותו יום נשאל העורר מה פרק הזמן הדרוש לו כדי לאתר ייצוג חילופי לעו"ד אריאל. הובהר לעורר כי אם לא יתייצב עורך דין לייצגו במועד הנדחה, יהיה עליו לייצג את עצמו. על פי בקשת העורר, הדיון נדחה ליום 2.11.14. באותו יום לפני שעת הדיון הקבועה, עו"ד וכילה התייצב באולם בית המשפט לבדו וציין כי ייתכן ויצטרך לבקש דחייה נוספת על מנת להיערך לדיון כהלכה. ברם, הובהר לעו"ד וכילה כי לנוכח התנהלות העורר עד לאותה שעה, לא ייקבע מועד נוסף. ואכן בשעה שנועדה לקיום הדיון, לא חזר עו"ד וכילה על בקשתו לדחייה ונשמעו טענות ב"כ המשיבה לגופו של עניין. רק לאחר שב"כ המשיבה סיים את טיעוניו, העלה עו"ד וכילה, בשפה רפה, את הטענה שיידרש לו פרק זמן נוסף כדי למסור את תגובתו לבקשה. לפנים משורת הדין נעתר בית המשפט ואפשר לו לתת את תשובתו בכתב. עם זאת הובהר לעו"ד וכילה כי המועדים להגשת התגובה קצובים ונוקשים כמו גם אורך הטיעון, ונקבע שעל עו"ד וכילה להגיש את טיעוניו עד ליום 4.11.14 שעה 10:00. הואיל ועו"ד וכילה לא הגיש את תגובתו עד לאותה שעה, ניתנה ההחלטה למחרת היום. נוכח הנסיבות המתוארות ולנוכח התנהלות העורר ובא-כוחו, בית המשפט דחה את הבקשה לביטול החלטתו. מכל מקום הוסיף בית המשפט וקבע כי לא היה דבר בבקשה לביטול החלטה ובתגובת עו"ד וכילה, כדי לשנות את ההחלטה ממילא.