עמ"ת 13282-07-16 מדינת ישראל נ' אלאסד

האישום וההליכים הקודמים

1. לפני ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' השופט ד. לנדסמן, סגן הנשיאה) מיום 5.7.16, בה דחה את בקשת המדינה למעצר עד תום ההליכים והורה על שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית בפיקוח אמו, אשתו ושני קרובי משפחה.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות נהיגת רכב בהיותו שיכור, נהיגה בקלות ראש ונהיגה בכיוון ההפוך בכביש חד סטרי. על פי כתב האישום, נהג הנאשם ברכב "אחוד" מסוג טויוטה, בשעה 19:30, בכביש חד סטרי בבאר שבע, בכיוון ההפוך. בבדיקתו, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף עמד על 705 מיקרו גרם.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

4. אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה.

5. בדיון ראשון בעניין, ביום 13.6.16, טענה המדינה לעילת מעצר מחמת מסוכנות, בשים לב לכך שמדובר במי שביצע המעשה לאחר שנגזר דינו בגין עבירה דומה אך חודשיים קודם לכן, המצוי תחת פיקוח של צו מבחן, שיש לו 28 הרשעות תעבורה, שתי הרשעות קודמות בגין נהיגה בשכרות לרבות שני מאסרים על תנאי תלויים ועומדים. המאסרים על תנאי הוטלו בגין נהיגה בשכרות עם עבירות נלוות חמורות, של נהיגה במהירות גבוהה עד מאוד (158 קמ"ש תחת 90) במקרה אחד, ובגין נהיגה בשכרות שגרמה לתאונה במקרה שני.

6. הסנגור טען להעדרה של עילת מעצר בהעדר מסוכנות. הסנגור הזכיר כי המעצר בעבירות תעבורה אינו אלא במקרים נדירים ואין עוצרין בגין חומרת העבירה לעצמה, אף לא בגין החומרה של הפרת מאסר על תנאי, אשר תישקל בשלב הטיעון לעונש. הסנגור הצביע על כך שבמשפטו האחרון של המשיב נפסל המשיב באופן חלקי בלבד. הסנגור הפנה לכך שמדובר במי שהוא מפרנס יחיד, באמצע קורס כבאות, אשר לו שני ילדים הנכים בנכות מלאה. הסנגור הדגיש עוד כי אין אינדיקציה לכך שהמשיב עלול להפר תנאי שחרור, שכן מעולם לא הורשע בעבירה של נהיגה בפסילה או אי ציות לצו אחר של בית המשפט. הסנגור הציע להורות על מעצר בית עד מתן תסקיר מעצר, כאשר להערכתו, לאחר מתן התסקיר, ניתן יהיה להורות על פסילה בלבד.

7. בית משפט השלום, כב' השופט ד"ר ליבדרו, קבע כי קיימת עילת מעצר מחמת מסוכנות. זאת, בשים לב לכך שהמשיב היה שיכור במידה העולה על פי שניים מהכמות המותרת וכי נהג בכיוון ההפוך מכיוון התנועה. מעבר לכך, עמד בית המשפט על הרשעות התעבורה הרבות, בהן הרשעות בנהיגה בשכרות עם עבירות נלוות חמורות. משמע אין מדובר במי שנכשל בפעם הראשונה בנהיגה תחת השפעת משקה משכר. עוד עמד בית משפט השלום על כך שהמאסרים על תנאי לא הרתיעוהו, דבר המגביר את הערכת המסוכנות. בית משפט השלום ציין כי: "לדידי אין צורך להמתין לתאונה קשה כזו או אחרת כדי ללמוד על מסוכנותו של המשיב, וכאמור בחינת ה'עושה' וה'מעשה' בענייננו מגבשים את עילת המסוכנות".

8. בית המשפט פנה מיד לבחון אפשרות לחלופת מעצר, והוצעה חלופה בפיקוח אחי המשיב. בית המשפט פסל את החלופה המוצעת בשים לב לכך שמדובר במי שאינו יכול לפקח בכל שעות היום. כן עלה ספק אם האח מודע למלוא היקף בעיית השימוש באלכוהול של המשיב. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו שולל כל אפשרות לחלופה, אך מן הראוי לעשות כן רק לאחר בחינה מעמיקה של המסוכנות, בעיית האלכוהול, טיבה של החלופה ויכולתה להתמודד עם מסוכנות זו. בית משפט השלום נתן את דעתו לנסיבות האישיות של המשיב ולכך שמדובר במעצר ראשון, אך בכל זאת לא ראה מנוס מהארכת המעצר עד מתן תסקיר מעצר.