עמ"ת 13152-12-15 אבו טיר(עציר) נ' מדינת ישראל

1. לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כב' השופטת ש' זוכוביצקי-אורי), מיום 3.12.15, בתיק מ"ת 4371-11-15, לפיה הורה כי העורר ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

2.כנגד העורר הוגש כתב אישום הכולל 7 אישומים, לפיהם בתאריכים שונים נהג בזמן פסילה כאשר תוקף רישיונו פקע ועברו 6 חודשים מיום פקיעת תוקפו. בחלק מהאישומים נטען, כי נהג בנסיבות העניין ללא ביטוח.

3.כמו כן, קיים אישום נוסף כי חרף העובדה שרישיונו של העורר נפסל למשך שלוש שנים ביום 12.3.13, הוא פנה ביום 2.1.14 וקיבל רישיון נהיגה זמני, זאת למרות שידע שרישיונו נפסל.

4.בכל שבעת האישומים מדובר בנהיגה לאחר שרישיונו של העורר נפסל כאמור על ידי בית המשפט ביום 12.3.13, לתקופה של שלוש שנים.

5.אין מחלוקת, כי העורר היה מודע לעונש הפסילה.

6.בדיון שהתקיים בבית המשפט הסכים בא כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה לאמור בכתב האישום.

7.בזמן הדיון העלה בא כוח העורר טענות באשר לניסוחו של כתב האישום, דהיינו כי הוא כולל אישומים שהוגשו כנגד העורר בכתבי אישום אחרים.

8.יתכן שמבחינה דיונית קיים ליקוי מסוים בכך שהמשיבה פעלה באופן זה, אך יחד עם זאת, מאחר שבא כוח העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה בכל המפורט בכתב האישום הנוכחי, לא ראיתי באמור לעיל כדי להשפיע על התוצאה בבקשה למעצר עד תום ההליכים.