עמ"ת 10117-11-14 טגנייה(עציר) נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים, בתיק מ"ת 5913-07-14, מיום 19.10.14 (כב' השופטת ג'ויה שפירא), לפיה הורה בית המשפט על דחיית בקשת העורר לעיון חוזר בעניין מעצרו עד תום ההליכים, וכתוצאה מכך הוחלט כי העורר ייוותר במעצר עד לתום ההליכים.

2.עיון בהליכים שהתקיימו בבית משפט השלום מלמד, כי ביום 3.7.14 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו שתי עבירות איומים כנגד בת זוגו. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

3.ביום 6.7.14 התקיים דיון בבקשה למעצר העורר. ביום 8.7.14 קבע בית המשפט כי מחומר הראיות עולה קיומן ראיות לכאורה למיוחס לעורר בכתב האישום. הצדדים טענו בפני בית המשפט בשאלת קיומה של חלופת מעצר, ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר מעצר.

4.ביום 3.8.14 הוגש לבית המשפט תסקיר מעצר, ובעקבות דיון שהתקיים קבע בית המשפט כי לאור אופי העבירות לא ניתן לשקול שחרורו של העורר הואיל וקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה מצדו של העורר.

5.יוער, כי בתסקיר שירות המבחן שנערך ביום 29.7.14 נאמר שהעורר צורך בתקופה האחרונה אלכוהול באופן מוגבר. העורר הכחיש בפני שירות המבחן את העובדה שהוא זקוק לטיפול, ועל כן סבר שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להישנות ביצוע עבירות אלימות.

6.ביום 21.9.14 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, לאחר שהציג חלופת מעצר חדשה אצל גיסתו המתגוררת בעיר אשדוד. בעקבות כך נערך תסקיר מעצר נוסף. המפקחים שהוצעו היו דודתו של העורר כמפקחת עיקרית, הואיל והיא שוהה רוב היום בביתה, בנו של העורר, שעובד בין השעות 05:00 עד השעה 16:00, קרוב משפחה של העורר שהיה מוכן לפקח במשך מספר שעות ביום, וכמו כן הוצעה גיסתו של העורר שאצלה אמור היה העורר לשהות, אשר לא התייצבה בפני שירות המבחן מאחר שחלתה ביום בו הוזמנה לשירות המבחן, אולם התייצבה לדיון בבית המשפט ביום 19.10.14 שם נחקרה על ידי בית המשפט.

7.בתסקיר הנוסף שהוכן על ידי שירות המבחן ביום 5.10.14, זאת לאחר ששירות המבחן בחן את המפקחים, הגיע שירות המבחן למסקנה שלא ניתן לאשר את החלופה המוצעת, זאת עקב זהות המפקחים והעובדה שהם מתייחסים אל העורר באופן סלחני ואינם מודעים לבעייתיות במצבו ובהרגלי השתייה שלו. באשר לעורר עצמו קבע שירות המבחן, כי הוא חסר בשלות טיפולית.

8.ביום 19.10.14 התקיים דיון בבית המשפט בבקשת העורר לעיין מחדש בהחלטה לעצרו עד לתום ההליכים. בית המשפט קבע, כי לאור הסיכון הגבוה הנשקף מהעורר, יש צורך בחלופה הדוקה יותר, זאת לאור המלצת שירות המבחן לעניין צריכת האלכוהול המוגברת מצד העורר.