חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עמ"ש 1494-01-20 א' נ' ק'

: | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
1494-01-20
20.10.2020
בפני השופטים:
1. סגן הנשיא שאול שוחט - אב"ד
2. עינת רביד
3. נפתלי שילה
- נגד -
מערערים:
1. א' א'
2. ד' ר'

עו"ד קראוס 		משיבים:
1. ט' ק'
2. מ' ג'

עו"ד טובי
עו"ד פורמן
פסק דין
 

 

 

השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב"ד:

 

  1. ביום 14.8.94 נערך על ידי מר ב' ג' ז"ל, בכתב ידו, מסמך שנושא כותרת "הסכם שותפות של ש' ש' וב' ג'" ובו הוראות מה ייעשה ואיך ייעשה "במות האחד או שנינו יחד" ברכוש שפורט בו (להלן: המסמך). בתחתית המסמך, בסופו, מופיע כיתוב שמותיהם, באופן מלא, של השניים.
  2. לעת עריכת המסמך הייתה ש' ש' בת זוגו של המנוח.
  3. ביום 30.5.16, לאחר פטירת המנוח, הגישה ש' ש' את המסמך לרשם לענייני ירושה ובקשה לקיימו כצוואת המנוח.
  4. המשיבות, המערערות שכנגד, בנותיו של המנוח (להלן: המשיבות) התנגדו לבקשה.
  5. במהלך ההליכים המשפטיים בבית משפט קמא הלכה ש' ש' לבית עולמה והמערערות, המשיבות שכנגד, בנותיה (להלן: המערערות) באו בנעליה (להלן: המנוחה).

 

  1. בית משפט קמא בחן את טיבו של המסמך ואת מאפייניו וקבע, כי כותרתו "הסכם שותפות"; הוא נושא תאריך 14.8.94; נכתב כולו בכתב ידו של המנוח, בלשון רבים; כולל הוראות לאחר פטירה מטעם המנוחים מבלי לנקוט במילים שמורכבות מהשורשים י.ר.ש או צ.ו.ה.; החתימות בתחתיתו, שנחזות להיות החתימות של המנוחים, הינן אכן חתימותיהם "כפי שנהגו לחתום באותה עת" ( עמ' 6 לפסק הדין וסעיף 56 לפסק הדין).

על רקע מאפיינים אלה קבע בית משפט קמא את המתווה להכרעה:

"משכך נדרש עתה להבין מהו המסמך אשר הוגש לקיום כצוואת המנוח בהסתמך על הדרישות המנויות בסעיף 19 לחוק הירושה ביחס לעריכת צוואה בכתב יד. לנוכח תוכנו של המסמך נדרש תחילה לבחון האם המדובר בצוואה משותפת או שמא צוואה משותפת שהיא גם צוואה הדדית. כן נדרש למשמעות שהמסמך נערך כולו בכתב ידו של המנוח בלבד. גם לכך יש נפקות.  מקום בו אכריע כי אין המסמך מקיים את כלל הדרישות הנחוצות כדי להכיר בו כצוואה אזי, נצטרך לבחון האם המדובר בהסכם המנוגד לסעיף 8(א) לחוק הירושה האוסר על עריכת עסקאות בירושה עתידית".

בתום ההליכים לפניו, קיבל בית המשפט קמא את התנגדות המשיבות, דחה את הבקשה לקיום המסמך כצוואתו של המנוח והורה על מתן צו ירושה אחר עזבונו.

  1. המערערות לא השלימו עם פסק הדין והגישו את הערעור שלפנינו. המשיבות, הגם שזכו בדינן, הגישו ערעור שכנגד בו הן מבקשות להגן על פסק הדין מטעמים אחרים (המסמך אינו נושא את חתימת המנוח והשפעה בלתי הוגנת) זכות שעומדת להן גם ללא הגשת ערעורן.
  2. אפתח ואומר – דין הערעור העיקרי להתקבל. קביעה זו טומנת בחובה דחיית הערעור שכנגד.
  3. להלן נוסח המסמך מושא המחלוקת כפי שהודפס והוגש על ידי ב"כ המערערות כמוצג ב' :

 

14.8.94

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>