עמ"נ 63738-12-14 מידל איסט מטלס בע"מ נ' לתכנון והנייה

ערעור זה מוגש כנגד גובה ההוצאות, שנפסקו לטובת המערערת, בהחלטת וועדת הערר לתכנון ובניה מחוז הדרום מיום 18.11.2014. וועדת הערר פסקה למערערת הוצאות בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן חייבה את המשיבה לשאת בתשלום של 75% משכרו של השמאי המייעץ. לטענת המערערת שגתה וועדת הערר בפסיקת ההוצאות, ובכתב הערעור ביקשה להעמיד את שכר הטרחה של עורך דינה על הסכום של 90,000 ₪ בצירוף מע"מ, לחייב את המשיבה בשכרו של שמאי המקרקעין מטעם המערערת בסכום של 18,500 ₪ בצירוף מע"מ, וכן לחייב את המשיבה בתשלום חלקה של המערערת בשכרו של השמאי המייעץ.

במהלך הדיון בערעור הודיע ב"כ המערערת כי מאחר ולדעתו ראוי היה שוועדות ערר יפסקו הוצאות ושכר טרחה בהתאם למבחנים הנוהגים בבתי משפט, תסתפק המערערת בכך שהדיון יושב לוועדת הערר עם ההנחיה כי עליה לפסוק למערערת הוצאות בהתאם לאותם מבחנים שעל פיהם נפסקים הוצאות בבתי המשפט.

ב"כ המשיבה ביקש כי הערעור יידחה.

עיקרי העובדות

המערערת מכרה את זכויות החכירה שלה במגרש המצוי באזור התעשיה בבאר טוביה תמורת הסכום של 3.5 מיליון ₪. ביום 27.1.2013 הוציאה שמאית המקרקעין הגב' נחמה בוגין מטעם המשיבה (להלן: "שמאית המקרקעין"), חוות דעת לפיה הקרקע מושא המכירה הושבחה בעקבות שלוש תוכניות מתאר ארציות – תמ"א בעניין תחנות דלק, תמ"א בעניין אנטנות סלולריות ותמ"א בעניין מתקנים פוטו וולטאיים.

על פי חוות דעתה של שמאית המקרקעין היטל ההשבחה שבו חויבה המערערת הגיע לסכום של 1,146,376 ₪.

על שומה זו הגישה המערערת ערר ביום 20.3.2013 בפני וועדת הערר המחוזית מחוז דרום. ביום 26.6.2013, התקיים דיון בפני וועדת הערר במהלך הדיון נדחתה בקשת המערערת לחקור את שמאית המקרקעין טרם מינוי שמאי מייעץ. הוועדה החליטה על מינוי שמאי מייעץ וכן ביטלה את החיוב בשל השבחה בגין תכנית המתאר הארצית שעניינה אנטנות סלולריות.

ביום 29.10.2013 התקיים דיון בפני השמאי המייעץ שמונה. לטענת ב"כ המערערת, במהלך הדיון בפני השמאי המייעץ, שאל את שמאית המקרקעין, שאלות, שלטענתו שאל אותה קודם לכן בכתב, והיא התחמקה מלענות עליהן. גם בדיון בפני השמאי המייעץ, לטענת ב"כ המערערת שמאית המקרקעין התחמקה שוב מלהשיב לשאלות.

השמאי המייעץ נתן את חוות דעתו ביום 19.1.2014. במקום קביעת שמאית המקרקעין כי ההשבחה במקרקעין מושא העתירה הגיעה לסכום של 1,922,466 ₪, קבע השמאי המייעץ כי ההשבחה היא בסכום של 29,956 ₪ ליום 7.9.2006 (בגין תמ"א 18 שינוי 4 – תמ"א בעניין תחנות דלק) בצירוף 9,220 ₪ ליום 1.2.2011 (בגין תמ"א 10/ד/10 – תמ"א בעניין מתקנים פוטו וולטאיים).

העותרת ביקשה מוועדת ערר לפסוק לה הוצאות, ובדיון שהתקיים בפני וועדת הערר ביום 18.11.2014, פסקה הוועדה את הוצאותיה של המערערת כמפורט לעיל. בהחלטתה ציינה הוועדה, בין היתר, "... לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות המקרה אנו סבורים כי אכן יש מקום לקביעת הוצאות בתיק זה, וזאת מקום בו היטל ההשבחה שנקבע עומד על פחות מ-20,000 ₪ לעומת הסכום שנקבע בשומת הוועדה המקומית עליה הוגש הערר ועמד על 1,146,376 ₪. יחד עם זאת, גובה ההוצאות צריך להיות מתון ולשקף את הבקשות שהוגשו על ידי ב"כ העורר ונדחו והן את המצב המשפטי שקדם להלכת אליק רון ואשר לאורו פעלה המשיבה".

דיון