בלוך ואח' נ' מדינת ישראל

מבוא

אם לקושיית רבת השנים שהעסיקה רבים "מה קדם למה: הביצה או התרנגולת?" נמצא בסופו של דבר פתרון, נדמה לי שאפשר למצוא פתרון גם לשאלה העומדת לפניי: "מה קודם למה: דרכון או ריאיון?"

בתמצית שבתמצית, הסוגיה העומדת לדיון היא זו: המערער והמערערת טוענים שהם מנהלים חיים זוגיים כנים ואמיתיים שבמסגרתם אף נולד להם ילד, ומבקשים להסדיר את מעמדו של המערער בישראל.

מאחר שאין למערער דרכון, עליו לצאת מהארץ ולהנפיק דרכון חדש בארץ אזרחותו. דא עקא, כניסתו החוזרת לישראל מותנית בקבלה של אשרת כניסה חוזרת לישראל. בהיעדר דרכון – בקשת בני הזוג לא נבחנת כלל; ובהיעדר ריאיון – לא נבדקת בדיקה ראשונית של מהות הקשר הזוגי וכנותו כדי להורות על הנפקת אשרת כניסה חוזרת (כפוף להצגת דרכון בתוקף).

רקע כללי

המערערת אזרחית ישראל, והמערער נתין מדינת מאלי שנכנס לישראל שלא כדין בשנת 2010, ומאז שוהה בישראל שלא כדין. בשנת 2019 הורשע המערער בעבירה פלילית וריצה עונש מאסר בגינה.

המערערים טוענים שהכירו בשנת 2019, החלו לחיות יחד חיים משותפים ולאחרונה נולד להם ילד.

במצב דברים זה ביקשו המערערים להסדיר את מעמדו של המערער בישראל, ובשנת 2020 הגישו בקשות לפי נוהל מספר 5.2.0009 "מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן: נוהל 0009). המערער לא צירף דרכון בתוקף ולכן נסגרה הבקשה הראשונה.

ביום 14.3.22 הגישו המבקשים בקשה נוספת לפי נוהל 0009, אשר גם לה לא צורפו מסמכי סף, וגם היא נסגרה מטעם זה. ערר פנימי על ההחלטה נדחה.

ביום 18.10.22 הגישו המערערים בקשה שלישית למתן מעמד למערער לפי נוהל 0009, וציינו שהמסמך היחיד שחסר להם הוא הדרכון של המערער, והסבירו שבהיעדר נציגות של רפובליקת מאלי בישראל אין בידם להמציא דרכון בתוקף.

לשיטתם, במצב דברים זה ולפי נוהל 009, הרשות צריכה להנפיק למערער תעודת מעבר ישראלית וכן אשרת כניסה חוזרת, זאת כדי שהמערער יוכל לצאת מישראל לצורך הנפקת דרכון ויוכל לחזור חזרה ארצה להמשך דיון בבקשתם.

ביום 9.5.23 נדחתה הבקשה על הסף. הרשות ציינה שהמערער אינו עומד בקריטריונים לקבלת תעודת מעבר ישראלית הכוללת אשרת כניסה חוזר, קריטריונים המופעים בנוהל מספר 3.2.0006 שעניינו "טיפול בבקשת לתעודת מעבר ישראלית לזרים – עבור מי שרשום במרשם האוכלוסין" (להלן: נוהל 006) שאליו מפנה נוהל 009.

עוד ציינה הרשות שזהותו של המערער אינה ברורה, שכן לאחר כניסתו לישראל הזדהה בשם MOUSSA ZAKARIA ועתה מזדהה בשם אחר, DIAKARIDIA COULIBALY וזאת ללא הצגת מסמך מזהה עדכני. על החלטה זו הוגש ערר פנימי.

בין שאר טענותיהם בערר ציינו המערערים שהמערערת בהיריון ושהמערער הוא אביו של העוּבַּר, וביקשו שתישקל בקשתם בשים לב ללידה הצפויה.

ביום 16.8.23 נדחה הערר הפנימי. נטען שנוהל מספר 3.2.0016, שעניינו "טיפול בבקשה לתעודת מעבר למי שאינו רשום במרשם האוכלוסין" (להלן: נוהל 0016), ולא נוהל 006, הוא הנוהל הרלוונטי בעניינו של המערער, שכן המערער אינו רשום במרשם האוכלוסין. אלא שנקבע שהמערער גם אינו עומד בקריטריונים הקבועים בנוהל זה לצורך קבלת תעודת מעבר.

לפיכך נקבע בערר הפנימי, כי על המבקש לצאת מן הארץ ושאם שתוגש בקשה חדשה לאחר יציאתו מן הארץ, היא תתברר כמקובל. בערר הפנימי לא הייתה כל התייחסות לעניין הלידה.