עמ"נ 43979-12-14 חן נ' עיריית הרצליה

לפניי בקשה מיום 24.11.2014 להארכת מועד להגשת ערעור מינהלי על החלטת וועדת הערר לארנונה כללית שליד עיריית הרצליה (להלן – "ההחלטה" או "החלטת וועדת הערר").

לטענת המבקשת, ההחלטה נוסחה באופן "סתום", כך שיאפשר למשיב להתחמק "אולי" מיישום "נכון" של פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט העליון בגדרו של בר"מ 9212/10 עיריית הרצליה נ' בית הורים דבורה (פורסם בנבו, 16.6.2013), ועל-ידי בית המשפט המחוזי בגדרו של עמ"נ 257/08 בית הורים דבורה נ' מנהל הארנונה בעיריית הרצליה (פורסם בנבו, 3.11.2010) (להלן, ביחד – "פסקי הדין בעניין בית הורים דבורה"). לשיטת המבקשת, לאור פסקי הדין בעניין בית הורים דבורה, על המשיב לתקן את חיובי הארנונה החל מתחילת שנת המס 2013.

על כן טוענת המבקשת, כי היא "מבקשת בשלב זה להמתין ולראות" כיצד יבחר המשיב ליישם את ההחלטה ואת פסקי הדין בעניין בית הורים דבורה, והאם יתוקנו חיובי הארנונה על שמה בשנות המס הרלבנטיות, בהתאם.

עוד טוענת המבקשת, כי הקביעה בהחלטה, לפיה על המבקשת להעביר את רשימת הדיירים כתנאי לתיקון חיובי הארנונה, היא שגויה. יחד עם זאת, מציינת המבקשת כי ביום 1.1.2015, ובעקבות ההחלטה, העבירה המבקשת למשיב את רשימת הדיירים בבית האבות וכן את המסמכים הנלווים, וביקשה להורות על תיקון חיובי הארנונה, והיא מבקשת להמתין ולראות כיצד תבחר עיריית הרצליה ליישם את פסקי הדין בעניין בית הורים דבורה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, ההחלטה שניתנה הינה דו-שלבית - ראשית תעביר המבקשת את הנתונים הרלוונטיים למשיב, ורק לאחר מכן ימלא המשיב את חלקו על פי ההחלטה.

עוד טוען המשיב, כי ככל שהמבקשת אינה מעוניינת לפעול בהתאם להחלטה, הרי שרשאית היא להגיש ערעור מינהלי, ואין כל הצדקה להאריך את המועד להגשתו, ואילו ככל שהמבקשת מעוניינת לפעול בהתאם להחלטה, הרי שעליה להעביר את הנתונים הרלוונטיים למשיב, ואין מקום "להמתין ולראות" כיצד המשיב "יישם" את ההחלטה.

בסופו של דבר, טוען המשיב, כי ככל שהמבקשת תבצע את כל המוטל עליה בהתאם להחלטה, אך המשיב, בתורו, לא יבצע את המוטל עליו, הרי שממילא תקום למבקשת טענה חדשה כנגד המשיב, ועל כן – אין להיעתר לבקשה דנן.

לאחר עיון בטענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, ויש לסייגה ולתחמה בזמן, באופן שאין מקום להארכת המועד להגשת הערעור עד להמתנה לראות כיצד המשיב מיישם את פסקי הדין והאם לאור המכתב מיום 1.1.2015 תיקנו את חיובי הארנונה מתחילת שנת המס 2013 או אך ממועד העברת רשימת הדיירים, כשיש לאפשר למבקשת להגיש ערעור עד ליום 1.2.2015.

ככל שהמבקשת סבורה שההחלטה אינה ברורה או אינה שבעת רצון ממנה, תתכבד ותגיש ערעור מינהלי, ואם לשיטתה אין פסול בהחלטה אלא ביישומה על-ידי המשיב, תוכל להעלות טענות בעניין זה בהליכים הראויים כנגד המשיב.

מכל מקום, בהתחשב בכך שמועד ההחלטה של וועדת הערר הינו 24.11.2014 הייתה המבקשת יכולה להגיש ערר תוך 45 יום מהחלטה זו, דהיינו עד לפני מספר ימים, כך שיכלה להגיש ערעור במועד הגשת הבקשה להארכת מועד שהוגשה ביום 21.12.2014, וגם לאחר תגובת המשיב יכלה להגיש את הערר (4.1.2015) והיא ניסתה להימנע מכך לאור הבנתה את ההחלטה ורצונה להמתין לתגובת המשיב, ולכן אין מקום "להענישה" ולמנוע ממנה את מה שיכלה ממילא לעשות, ולכן מוארך המועד להגשת הערעור עד ליום 1.2.2015. יחד עם זאת, אם המשיבה תשיב למבקשת על מכתבה מיום 1.1.2015 לפני המועד הנ"ל , ייתכן ויתייתר ערעור זה.