עמ"נ 32498-09-14 לוי נ' הרשות לאסירי ציון- משרד הקליטה

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטת המזכירה הראשית להפקדת עירבון בגובה 5,000 ש"ח, בגדר ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם התשנ"ב - 1992 (להלן: "ועדת הערר" ו"חוק התגמולים" או "החוק" בהתאמה) מיום 1.7.14, אשר דחתה את בקשת המבקש להכיר בו כאסיר ציון, כבר משנת 1962 וקבעה כי המבקש זכאי לקצבה רק מיום הגשת בקשתו הנוכחית, שהוגשה ביום 31.10.2011.

לטענת המבקש, בשנת 1962, עוד בטרם חוקק החוק, פנה המבקש לסוכנות היהודית אשר אמונה הייתה על הטיפול בחוק התגמולים לפני שהנושא הועבר לרשות לאסירי ציון, וביקש להכיר בו כאסיר ציון. לטענת המבקש, על אף שחלפו שנים רבות מאז פנייתו לסוכנות היהודית, היה על הוועדה להכיר בו כבר מיום פנייתו הראשונה.

המבקש קיבל פטור חלקי מאגרה, בשל מצבו הכלכלי. על פי האמור בבקשה, לאור סיכויי הערעור הטובים, ולאור מצבו הכלכלי, טען כי יש להפחית את סכום העירבון.

תכלית העירבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. כאשר מוגשת בקשה למתן פטור מעירבון, ישקול בית המשפט את מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007; רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , 22.8.2010). עם זאת, כאשר עסקינן בבקשה לעיון חוזר בהחלטת המזכיר הראשי בדבר גובה העירבון, נקבע כי ניתן להגישה "...בלא קשר לסיכויי ההליך או למצבו הכלכלי" ולפיכך הטענה העומדת ביסוד הליך זה אינה נעוצה בהכרח במצבו הכלכלי של המבקש, אלא בהתאמת שיעור העירבון שנקבע למהות ההליך ושיעור ההוצאות הצפויות. (וראו לעניין זה תקנה 430סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984(להלן: "התקנות"); עניין רחמים לעיל; בש"א (ת"א) 19980/08 דורון טל נ' יונה גרשי (ניתן ביום 16.12.2008); עניין לגיסה לעיל, בפסקה 6).

בין יתר השיקולים שנמנו בפסיקה בהקשר זה, העשויים להשפיע על סכום ההוצאות הצפוי, ניתן להצביע על סוג ההליך, טיבו, היקפו, מורכבותו, שווי המחלוקת נשוא ההליך, סכום ההוצאות שנפסק בערכאה הראשונה, ככל שנפסק ועוד (ע"א 6371/99 ד.ר אלאלוף מתכות בע"מ נ' אשקריט מוצרי בטון בע"מ, תק-על 2000(3) 1521; ע"א 4211/08 אמרנט נ' פרוספק, תק-על 2008(3) 1056).

יישום ההלכה הפסוקה ובחינת מכלול השיקולים הנ"ל במקרה שבפניי, הביאני לכלל מסקנה כי יש מקום להפחתת סכום העירבון.

ההליך שבפנינו, החלטת וועדת ערר לפי חוק התגמולים לאסירי ציון נידון עד לאחרונה בפני ביה"ד לעבודה, שם פטורים היו העוררים מהפקדת עירבון, ובהמשך, הועבר לסמכותם של בתי המשפט המחוזיים. משנקבעה סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בערעורים אלה, הוחלו על ההליך תקנות סדר הדין האזרחי, בהם החובה להפקדת עירבון. לאחרונה, עמד בית משפט זה על כך שהעברת הליכים אלה לבית המשפט לעניינים מנהליים איננה מצדיקה את ביטול הפטור למערערים:

"השינוי החוקי שהביא לכך שהשגות מסוג ההשגה שהוגשה בענייננו תוגשנה לבית המשפט לעניינים מינהליים נבע משיקולים הקשורים במקצועיותן של הערכאות השונות (ראו: הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011, הצעות חוק הממשלה 633 (23.11.11) 160). נמצא, שבמה שנוגע לערבון אין סיבה שהמצב יהיה שונה מזה ששרר לפני התיקון." (ע"ר (י-ם) 45276-10-13 פנינה לגיסה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 25.11.13) (להלן: "עניין לגיסה")),, פסקה 8 לפסק הדין).

עוד נקבע בפסק הדין בעניין לגיסה, כי החלה של תקנות סדר הדין האזרחי "בשינויים המחויבים", (בהתאם להוראת תקנה 28 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000) מביאה למסקנה כי יש הצדקה ליתן ולו פטור חלקי למי שפעל למען המדינה, וסבל בשל כך מהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המדינה - אף אם לא הוכח פעל ב"עוצמה" המצדיקה על פי הקריטריונים הכרה כ- "אסיר ציון" - זאת לאור מהות הליך ההכרה באסיר ציון שבגינו אין נוהגת המדינה, במרבית המקרים, לדרוש הטלת הוצאות על המערער. (וראה גם: עמ"נ (י-ם) 5431-05-14 שולמית אהרון נ' מדינת ישראל (מיום 14.7.14); עמ"נ (י-ם) 8716-05-14 מולט אורי רדה נ' רשות אסירי ציון (מיום 2.7.14)).