עמ"נ 26566-01-15 גנטוס נ' מדינת ישראל

המערער- המבקש פנה בבקשה למתן פטור מהפקדת העירבון על סך של 6,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים.

אזכיר כי המבקש הגיש ערעור מינהלי בהתאם לסעיף 55 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] על החלטת רשות הרישוי מיום 5.11.2014 לפסול אותו מלהחזיק רישיון נהיגה לכל הדרגות לאחר שזו אימצה לטענתו את החלטת ועדת הערר הרפואית מיום 15.9.2014.

המבקש מציין כי הוא מוגבל בגופו עם קטיעה בשתי הרגליים, חיי ומתפרנס מקצבאות חודשיות אותן הוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי, קצבת נכות כללית וגמלת שירותים מיוחדים בסכום חודשי כולל של כ- 7,000 ₪. לטענת המבקש מלבד אותן קצבאות אין לו שום הכנסה אחרת. על רקע האמור לעיל ועל בסיס מצבו הרפואי העגום מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את העירבון.

לטענת המבקש סיכויי הצלחת הערעור הם טובים למדיי וזאת על רקע המפורט בערעור שהוגש, כל מבוקשו הוא למנוע הגבלת זכותו היסודית לחופש התנועה על דרך החלטה שרירותית שקבעה אי כושר המבקש לנהוג ברכבו המותאם למגבלותיו בו הוא נהג משך שנים.

לבקשה צורף תצהירו של המבקש וכן העתק מאישור על תשלומי קצבאות לפי פרק ביטוח נכות לשנת 2014.

בהחלטתי מיום 4.2.2015 קבעתי כי בטרם תתברר הבקשה לפטור מהפקדת העירבון על המבקש להבהיר את יכולתו הכלכלית לרבות בדרך צירוף אסמכתאות.

למבקש ניתנה ארכה בהתאם לבקשתו וביום 18.2.2015 המבקש הגיש הודעת הבהרה מטעמו כאשר בין היתר נתבקש לקבל החלטה בבקשת הפטור מבלי שנמסרו הבהרות כל שהן.

בנסיבות אלו ולאחר עיון בבקשה, הגעתי למסקנה כי יש לדחותה.

במסגרת בקשה למתן פטור מתשלום עירבון, על המבקש מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים היעדר מסוגלות כלכלית וסיכויי הערעור, אפנה בעניין זה לבש"א 912/14 פלוני נ' פלוני (מיום 6.2.2014 בפני כב' הש' ג'ובראן).