עמ"נ 19078-09-15 פרחי נ' מנהל הארנונה עיריית תל אביב

1. המבקש הגיש ביום 9.9.15 ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר, שניתנה בעניינו ביום 2.6.15.

כעבור חודשיים הגיש המערער בקשה להתיר הבאת ראיות נוספות, באופן מצומצם, בעניין מדיניות

המשיב באשר לסיווגי השימוש המתחרים בהליך דנן – "שירותים (כטענת המשיב) או "מלאכה" (כטענת המבקש). הראיות שהגשתן מתבקשת אינן "ראיות" כמשמעותן הקלאסית, אלא שאלון המופנה אל המשיב, שאת המענה לו בכוונת המבקש להגיש כראיה מטעמו.

המשיב מתנגד לבקשה מנימוקים פרוצ' וענייניים שפורטו בתגובתו.

בכתב התשובה שהגיש המבקש נטען, כי מדובר בסירוב עיקש של המשיב לענות על השאלון "הראוי לכל גינוי".

2. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה מהטעמים שיפורטו להלן.

3. סמכויותיו של בית המשפט הנכבד בשבתו כערכאת ערעור על החלטת ועדת הערר, נגזרות מן העילות הקבועות בס' 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976 ונועדו לבחון את סבירות החלטותיו של מנהל הארנונה. בהליך הערעור אין בית המשפט נדרש לראיות חדשות, שלא הובאו בפני מנהל הארנונה, במיוחד כאשר מדובר בראיות שניתן היה להגיש לפניו, לרבות שאלון.

4. המבקש לא הראה קיומה של סיבה להבאת הראיות בשלב הערעור דווקא ולא מצא לנכון להבהיר, מדוע לא פנה בבקשה דומה לוועדת הערר שדנה בעניינו והיתה אמורה לברר את הסוגיות הנכללות בשאלון.