עמ"נ 14246-12-13 כיאל נ' משרד הפנים ואח'

בפני בקשה לעיון בתיק בית המשפט. הבקשה הוגשה ע"י עמותה הנושאת את השם "עורכי דין לקידום מנהל תקין – ע"ר 580591899".

ביום 8/2/15 ניתנה החלטה המורה לב"כ הצדדים להגיב לבקשה. ב"כ המשיב 3 הודיע כי אין לו התנגדות למתן היתר בכפוף לכל דין. ב"כ המשיב 4 פירט את התנגדותו לבקשה. לא הוגשו תגובות נוספות.

לאחר עיון בטענות המשיב 4, ובהתאם להוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"), אינני רואה מניעה או עילה למנוע עיון בתיק בית המשפט.

תקנה 4(א) לתקנות העיון קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין."

תקנה 4(ד) לתקנות העיון קובעת כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה."

במקרה שבפני אין מדובר בתיק שהעיון בו אסור על פי דין. מדובר בהליך של ערעור בחירות שהוא הליך שיש בו עניין ציבורי החורג מעניינם של הצדדים הישירים להליך. העדים שהעידו וכל המסמכים שהוגשו בתיק נוגעים אך ורק להליך הבחירות, ואין במתן היתר עיון בהם משום פגיעה בצנעת הפרט של מי מהצדדים או העדים (רובם אנשים שמילאו תפקיד במנגנון הבקרה על תקינות הבחירות).

אשר על כן אני מתיר למבקשת לעיין בתיק בית המשפט בהתאם להוראות תקנות העיון, לרבות תקנה 6(א) הקובע כי "הוצאות עיון בתיקי בית משפט יחולו על המעיין".

יודגש, למען הסר ספק, כי זכות העיון בתיק בית המשפט אינה מקנה זכות עיון בחומר ועדת הבחירות המצוי אצל משרד הפנים וחסוי בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה - 1965.

המזכירות תשלח החלטה למבקשת וכן לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ה, 17 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.