עמ"י 65575-06-15

1.בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת מיום 30/06/15, על פיה הוחלט להאריך את מעצרו של העורר עד ליום 02/07/15 שעה 12:00.

2.ביום 29/06/15 שעה 09:55 נעצר העורר על ידי המשטרה וביום 30/06/15 הובא להארכת מעצרו בבית משפט קמא בחשד כי בתאריך 23/06/15 פגש את בת זוגתו בתחנת דלק בעפולה ושם איים עליה ועל ידיד שהיה איתה ולאחר מכן רדף אחריהם עד נצרת. העבירות שיוחסו לו פגיעה בפרטיות, איומים והפרת הוראה חוקית.

3.לאחר שנחקר נציג המשטרה בביהמ"ש קמא ולאחר שביהמ"ש עיין בכל החומר שהונח לפתחו, קיבל את הבקשה בחלקה והאריך את מעצרו של העורר עד ליום 02/07/15, ומכאן הערר בפניי.

4.הן בהודעת הערר והן בטיעוניו בפניי, טען ב"כ העורר כי העורר לא ביצע כל עבירה וכי דווקא המתלוננת שרודפת אחריו ומטרידה אותו באופן אובססיבי. הוא הדגיש את מחלתו של העורר ואת העובדה שהוא זקוק לאשפוז ואף ציין כי המשטרה הפרה את החלטת ביהמ"ש קמא בכך שלא הביאה אותו לבדיקה על ידי רופא מומחה. מכל מקום, טען כי יש להורות על חלופת מעצר וזאת נוכח העדר עבר פלילי ונוכח מצבו הרפואי הקשה של העורר אשר זקוק לטיפול רפואי מיידי בפני מומחה בבית חולים שיבא.

מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערר, הפנה לתיק החקירה ולהשתלשלות העניינים עם בת זוגו של העורר.

5.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר הראיות שהצטבר עד כה, נחה דעתי כי דינו של הערר להידחות ואלה נימוקיי:

א.מעיון בתיק החקירה הנוכחי וכן בתיק הקודם עולה, כי קיים חשד סביר אשר קושר את העורר לעבירות המיוחסות. מאז מעצרו של העורר, בוצעו מספר פעולות חקירה בקצב מניח את הדעת, ונותרו מספר פעולות חקירה שעל המשטרה להשלימן.

ב.ב"כ המשיבה עתר להאריך את מעצרו של העורר לתקופה של 6 ימים, אולם מאחר ובוצעו מספר לא מעט מפעולות החקירה, האריך ביהמ"ש קמא את מעצרו של העורר אך ורק עד ליום 02/07/15.