עמ"י 63538-06-15,עמ"י 64100-06-15,עמ"י 63510-06-15,עמ"י 64204-06-15

לגבי ארבעת העוררים

1.ארבעת העוררים הגישו ערר על החלטות בית משפט השלום בנצרת ביום 29/06/15 על פיהן הוארך מעצרם של ארבעת העוררים עד ליום 02/07/15 שעה 12:00.

2.לארבעת העוררים יוחס להם כי בתאריך 22/06/15 ביחד עם אחרים בכפר חורפיש והאיזור סיכנו אדם בנתיב תחבורה וזרקו על אמבולנס צבאי בעת מילוי תפקידו אבנים וחפצים שונים ורדפו אחריו עם רכבים בנסיון לעצור ולמנוע הגעתו לבית החולים וזאת תוך כדי סיכון חיי המשתמשים בדרך וכן גרמו נזק לאמבולנס.

3.ביום 23/06/15 הובאו העוררים להארכת מעצר ראשונה בביהמ"ש השלום, ובית המשפט האריך את מעצרם עד ליום 29/06/15 תוך שקבע כי קיים חשד סביר אשר קושר את העוררים לביצוע העבירות המיוחסות, וכי קיימת עילת מעצר של מסוכנות ושל חשש לשיבוש מהלך חקירה.

4.ביום 29/06/15 הובאו העוררים להארכת מעצר שניה בה עתרה המשטרה להאריך את מעצרם למשך 8 ימים לשם השלמת החקירה, כאשר טענה בבקשה כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור העוררים מהמעצר יביא לשיבוש הליכי חקירה וסיכון חיי אדם.

לאחר שנחקר נציג המשטרה בבית משפט קמא, וביהמ"ש עיין בחומר החקירה שהצטבר עד כה וכן עיין בדו"ח הסודי העדכני, קיבל את הבקשה בחלקה והאריך את מעצרם של ארבעת העוררים עד ליום 02/07/15, ומכאן הערר בפניי.

5.הן בהודעות הערר והן בטיעוניהם בפניי, טענו ב"כ העוררים כי החשד הסביר שהיה קיים עת ההארכה הראשונה, לא השתנה ולא התווספו אליו ראיות אשר קושרות את העוררים לעבירות המיוחסות. הם הפנו לנסיבותיהם האישיות של העוררים שהינם אנשים נורמטיביים ומחוסרי עבר פלילי. לחילופין ביקשו לשחרר את העוררים לחלופת מעצר על פי שיקול דעתו של ביהמ"ש.

מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את העררים. הניחה לפניי את תיק החקירה לרבות דו"ח סודי עדכני, ואף הפנתה את ביהמ"ש לראיות הספציפיות אשר קושרות את העוררים לעבירות המיוחסות או לחלק מהם.

6.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה לרבות החומר הסודי שהונח לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינם של העררים להידחות, ואלה נימוקיי:

א.המדובר בחקירה מורכבת, מסועפת ורגישה אשר מתפתחת מדי יום ביומו. מאז שנעצרו העוררים פועלת המשטרה בקצב מניח את הדעת לשם השלמת החקירה, אולם נוכח מורכבותה והקשיים המתעוררים בה, טרם נסתיימה החקירה.