ב.ש. נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

העניין שבפנינו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 1.5.2012 לדחות את בקשתה של המערערת מיום 11.1.2012 להכיר בזכויותיה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י – 1950 בעקבות פטירתו של בעלה המנוח, מר א.ב.מ. ז"ל, אשר הלך לעולמו בתאריך 19.7.2009. 

במסגרת החלטת קצין התגמולים נשוא הערעור נקבע כדלקמן :

"ברצוני להביע את תנחומינו הכנים בצערך.

פנייתך שבנדון נדחית מאחר ועפ"י חוו"ד הרפואית מתאריך 27.03.12 אין קשר בין נסיבות פטירתו של בעלך היקר א' ז"ל, לבין כמשמעותו בחוק.

הינך רשאית לערער על ההחלטה האמורה בפני ועדת הערעורים תוך 30 יום מיום קבלתה".

רקע עובדתי :

המנוח, יליד 1938, שירת במשטרת ישראל במשך תקופה של 30 שנה במגוון תפקידים (סיור, מבצעים, השגחה על אסירים ועצירים בבתי משפט).

ועדה רפואית מטעם המשיב, אשר התקיימה בתאריך 29.1.2003, הכירה במנוח בשיעור של 68% נכות צמיתה בשל הפגימות הבאות : הפרעות פסיכו-נוירוטיות על רקע הפרעות באישיות (20% מתוכם 10% ע"ח השירות) ; כיב תריסריון בצורה קלה (10% ע"ח השירות) ; יתר לחץ דם דיאסטולי (10% מתוכם 5% ע"ח השירות) ; שברים בצלעות עם רגישות מקומית ניכרת (10% ע"ח השירות); הגבלה בשדה הראיה (40% מתוכם 20% ע"ח השירות) ; שבר דחוס במידה קלה של גף חוליה (5% ע"ח השירות) ; אנצפלופטיה בצורה בינונית (20% מתוכם 10% ע"ח השירות) ; סכרת ובעיית רטינופטיה (פגימה ברשתית העין) בשיעור של 65% מתוכם 32.5% על חשבון השירות.

בתאריך 17.5.2005 הוגשה לוועדה לסידור מוסדי מטעם המשיב חוות דעת של עובדת סוציאלית שיקומית (גב' רינה כהן) ממנה עולה כי במהלך השנים חלה התדרדרות הדרגתית במצבו הבריאותי והנפשי ולתלותיות מוחלטת במערערת אשר הביאה לאשפוזו בבית אבות סיעודי בקרית-אתא בתאריך 15.5.2005.

עוד עולה מהדו"ח כי במהלך השנים המנוח פיתח תלות מוחלטת במערערת בשל קשיי ניידות ובעיות נפשיות. בהינתן בעיותיו של המנוח וקשייה של המערערת המליצה העו"סית בפני המשיב לממן את אישפוזו בבית האבות סיעודי החל מתחילת תקופת האשפוז. בסופו של יום המשיב אכן קיבל את המלצתה של העו"סית ובעקבות כך מימן באופן מלא את מלוא תקופת האשפוז בבית האבות במהלך ארבע השנים האחרונות לחייו של המנוח.

בין התאריכים 12.7.2009 ועד 15.9.2009 אושפז המנוח במחלקה הפנימית של בית-החולים רמב"ם בחיפה. בדו"ח סיכום האשפוז מיום 15.7.2009 צוין בכל הנוגע לנסיבות האשפוז כדלקמן :

"בן 71, סיעודי דמנטי מבית אבות עם מחלות שבכותרת. החולה התקבל לבי"ח עקב הידרדרות כללית במצבו עם תמונה של מחלה זיהומית עם חום סובפרילי. בנוסף אירוע של קוצר נשימה עם קריפיטיות בהאזנה לריאות.

במהלך אשפוזו החולה יציב המודינמית ונשימתית והציג מספר בעיות :

1. איסכמיה לבבית – בקבלתו ערך טרופונין 2.09, ללא שינויים המעידים על איסכמיה חריפה באקג בקבלתו ובאקג חוזר, ללא תלונות על כאבים בחזה או תלונות אחרות המתאימות לאיסכמיה. החולה טופל בקלקסן במינון מניעתי. נראה כי מדובר בארוע שהתרחש מספר ימים טרם קבלתו, החולה היה ללא תסמינים מבחינה קרדיאלית, לכן טופל בקלקסן מניעתי בלבד. 

2. גודש ריאתי – בצילום חזה בקבלתו תמונה המתאימה לגודש, כמו כן החולה השתפר במיון תחת פוסיד. במחלקה ללא גודש ריאתי, טיפול במשתנים הופסק, מצבו הנשימתי נשאר יציב. ככל הנראה מדובר באי ספיקת לב שמאלית כתוצאה מאירוע כלילי חריף. הומלץ לבצע אקו לב בקהילה...