עמ"א 65134-12-14 עירית אור יהודה נ' סנדרוסי

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 20.02.2014 בשעה 13:55 לפיו החנה/העמיד את רכבו על מדרכה ב-4 גלגלים ברחוב יוני נתניהו 5 באור יהודה זאת בניגוד לס' 5א' לחוק העזר לעיריית אור יהודה (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ה-1980.

2. ביום 26.03.2015 התקיים דיון הקראה בעניינה של הנאשמת. בדיון זה הנאשמת הודתה כי הרכב שבתמונות (ראה מוצגים נ/1-נ/4) בבעלותה והיא אכן החנתה את רכבה במקום האמור. יחד עם זאת, ציינה הנאשמת כי מדובר בשטח כורכר וכי אין מדובר במדרכה. בנוסף, טענה הנאשמת כי הפקח בעצמו אמר לה שאין מדובר במדרכה (ראה שורות 18-15 ושורה 24 לפרוטוקול מיום 26.03.2015).

3. ב"כ הנאשמת טענה כי מדובר במדרכה שכן השטח מהווה מעבר להולכי רגל (ראה שורות 7-6 לפרוטוקול מיום 26.03.2015).

4. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לחניית הרכב במקום האמור ואף לא יכולה להיות מחלוקת בעניין זה שכן הרכב מתועד בתמונות המאשרות חנייתו במקום זה. המחלוקת העומדת בפני ביהמ"ש הינה האם המקום בו חנתה הנאשמת הינו "מדרכה" כהגדרתה.

דיון והכרעה

5. ס' 1 לחוק העזר לעיריית אור יהודה (העמדת הרכב וחנייתו), התשמ"ה-1980 מגדיר את המונח "מדרכה" כהגדרתו בס' 1 בתקנות התעבורה, תשכ"ה-1961 וזו לשונה:

" "מדרכה" - חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;"

בהתאם לפסיקה ובשים לב להגדרה הנ"ל יש לבחון מבחן כפול:

א. מבחן המיקום- האם נמצאת לצידו של כביש.

ב. מבחן השימוש- האם משמשת ומיועדת לשימוש של הולכי רגל.

(בעניין זה ראה עפ"א 080083/06 גואטה דב נ' עיריית תל אביב מפי כב' השופטת כהן)