עמ"א 5940-01-15 מועצה אזורית מרחבים נ' נידם ואח'

לאחר עיון בבקשה, בתצהירים הנלווים וביתר מצורפי הבקשה, התרשמתי על פניו, כי הכלבים, שפרטיהן כלולים בס' 3 לבקשה, שוטטו אומנם באופן חופשי מחוץ לכותלי ביתם של המשיבים, המצוי ברח' סייפן 50 ביישוב מבועים (להלן: "הנכס") חרף הוראת ס' 11(א) לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002 (להלן: "החוק"), וכי בהתחשב בכך, נשקף סיכון לתושבי היישוב ולעוברים ולשבים בקרבת מקום.

אף ראיתי לקחת במניין שיקוליי את טענת המבקשת, כי המשיבים מחזיקים בכלבים ללא רישיון בר תוקף, בניגוד להוראת סעיף 2 לחוק, וכן את טענת המבקשת כי הכלבים אינם מחוסנים, באופן שהלכה למעשה, לא ניתן להעניק למשיבים רישיון, בין היתר, בשים לב להוראת סעיף 3(ב)(3) לחוק.

נוכח האמור, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 15(א)(1) לחוק, ובהינתן סעיף 11(א) לחוק, הריני מתיר לרופא הווטרינר של המבקשת או מי מטעמו, להיכנס לנכס - לרבות בדרך של הפעלת כוח סביר - על מנת לפעול לתפיסת הכלבים המפורטים בסעיף 3 לבקשה, והעברתם למתקן הסגר.

אכן. הכרח כי נאמר שמידת הדחיפות הנשקפת מן הבקשה, אינה הולמת את מועד הגשתה ביחס למועד בו גילתה המבקשת, לראשונה, כטענתה, את החשש האפשרי הנטען, ולפיו: "...ויש חשש כי הכלבים, אשר משוטטים חופשי, ללא השגחה, יפגעו בתושבי היישוב בכלל ובילדי היישוב בפרט" (ס' 14 לתצהיר הווטרינר). עם זאת, בשים לב לסיכון הממשי האפשרי לשלום הציבור, ומאחר שעניינו של הצו המבוקש אינו בביצוע פעולה בלתי הפיכה, סבורני כי אין בשיהוי לבדו כדי לפגום באפשרות מתן הצו, בפרט כאשר אני מתרשם כי אין העניין סובל דיחוי.

מתוך שכך, לא מצאתי להשהות הצו עד לאחר מתן זכות פנייה למשיבים לפנות לביהמ"ש בנדון.

עם זאת, ככל שיימצא כי המשיבים מחזיקים כיום את הכלבים באופן התואם הוראות כל דין, כי אז תימנע המבקשת ממימוש הצו.

בכפוף לאמור, המבקשת תהא ראשית לפעול לתפיסת הכלבים, מיד בסמוך לאחר שתמסור העתק הבקשה והחלטה זו במסירה אישית לידי המשיבים, וכן תדביק העתק החלטה זו על גבי מקום בולט בנכס, ותתעד זאת.

כל הרואה עצמו נפגע כתוצאה ממתן צו זה, רשאי לפנות לביהמ"ש באופן מיידי לאחר המסירה או הדבקת ההחלטה על גבי המבנה, ולא יאוחר מ-3 ימים מעת ההדבקה או המסירה, לפי העניין.

ככל שהדבר יידרש, משטרת ישראל תסייע בידי המבקשת בביצוע צו זה.