עמ"א 28276-10-15 מועצה מקומית כפר ורדים נ' פאמילי חברה להשקעות בע"מ ואח'

בפני בקשה למתו צו הפסקה/סגירה לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, וזאת כנגד עסק המנוהל על ידי המשיבים בשטח המועצה המקומית כפר ורדים (להלן: "המבקשת") ומשמש כמקום אירוח בשתי וילות המצויות על מגרשים סמוכים ברחוב ארבל בכפר ורדים, ואשר מתנהל ללא שהוצא לו רשיון עסק.

1. עפ"י התיאור שהובא בבקשה ואשר אינו מוכחש ע"י המשיבים, המדובר בעסק של אירוח הכולל שתי וילות, כאשר בכל אחת מהן 10 חדרים שיכולים לשמש לאירוח זוג (או יותר), כאשר למעשה שתי הוילות יכולות לשמש הן כמתחם אירוח אחד (שבו יכולים לשהות למעלה מ-40 אורחים) או כוילות נפרדות (שכן קיים שער המאפשר הפרדה בין הוילות לשני מתחמים נפרדים). במתחם האירוח גם קיימת בריכת שחיה וג'קוזי.

2. עפ"י טענת המבקשת, מאחר ויש במתחם האירוח למעלה מ-4 יחידות אירוח (כאשר לטעמה יש לראות בכל חדר "יחידת אירוח"), העסק חייב ברשיון עסק. בהעדר רשיון כזה יש להורות על סגירתו לאלתר ועד להכרעה בכתב האישום שהוגש במקביל בגין ניהול עסק ללא רשיון, שכן המשך ניהול העסק מהווה סיכון לבריאות הציבור ואף סכנה לחייב אדם וכן הוא יוצר מטרד לתושבי האזור בשל מפגעי רעש הנוצרים מאירוח מספר רב של אנשים במתחם האירוח.

3. קודם להגשת בקשה זו עשה המבקשת, במשך מספר חודשים, נסיונות לסגור את העסק בדרך של הוצאת צו מינהלי, נסיונות שנדחו הן בהחלטתי מיום 2.9.15 (בב"נ 53048-08-15) והן בהחלטה נוספת מיום 29.9.15 (בב"נ 18928-09-15).

הסיבה לביטול הצו המינהלי הוצאה היתה, כפי שפורט בהחלטתי מיום 2.9.15, כי קיימת מחלוקת אמיתית באשר לשאלה האם דרוש רשיון לעסק שכן קיימת שאלה פרשנות כיצד יש למנות את מספר "יחידות האירוח" הקיימות בעסק, והאם יש להחיל לגבי העסק את הוראת פרט 7.1 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 הקובע כי השכרת יחידות אירוח למטרות נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, טעון רשיון עסק כאשר מספר יחידות האירוח עולה על ארבע.

עוד הוספתי שם כי אני מוצאת טעם רב בטענת המבקשת כי באם נבחן את תכלית החוק והצו, ניתן להגיע לפרשנות תכליתית לפיה המחוקק כיוון במונח "יחידת אירוח" ליחידה הקרויה בלשון העם "צימר" דהיינו יחידת אירוח משפחתית שמכוונת לארח משפחה גרעינית אחת (עד 6 נפשות) ולפיכך המחוקק התכוון, בשללו את הצורך ברשיון עסק לעסק שיש בו 4 יחידות אירוח, לעסק שהמספר המתארחים בו בנקודת זמן מסוימת לא יכול לעלות על 25-30 איש.

אלא שמנגד עומדת הטענה כי כל עוד לא הבהיר המחוקק באופן מפורש מה היא "יחידת אירוח" יש לבחון את המצב הקיים בפועל בכל מקרה נתון, ובמקרה זה לא הוכח כי קיימות יותר מ-4 יחידות אירוח שהן יחידות נפרדות ועצמאיות במתחם.

4. על אף קביעתי זו טוענת המבקשת כי על בית המשפט להוציא צו הפסקה שיפוטי (לאחר שנפסלה האפשרות להוציא צו מינהלי כזה ע"י ראש הרשות) מאחר והמשך ניהול העסק יוצר, כנטען, סיכון לבריאות הציבור, לשלומו, ובעיקר יוצר מטרדים של ממש לשכנים המתגוררים בסמוך לעסק כפי שעולה מפירוט התלונות שהוגשו למועצה.

5. המסגרת הנורמטיבית

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע:

"הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו".