עמ"א 28222-03-13 מדינת ישראל נ' מקסים

1. בפני בקשה להורות על תיקון כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, כך שבסעיף 1 לכתב האישום יצויין כי הפסולת הושלכה בגב בניין מס' 17, ולא כפי שנכתב במקור: בניין 11, וכן להוסיף עד תביעה נוסף, מעבר לעד התביעה שצויין בכתב האישום המקורי.

הבקשה הוגשה לאחר שכתב האישום הוקראה לנאשם, והוא כפר בו.

המאשימה טוענת כי ממזכר שהועבר לעיונה עולה, כי האירוע התרחש בגב בניין 17, ולא כפי שצויין בכתב האישום המקורי, וכי ככל הנראה מדובר בטעות קולמוס בלבד. כמו כן מציינת, כי טרם החל שלב שמיעת הראיות בתיק, וכי אין בשינוי המבוקש כדי לפגוע בהגנת הנאשם.

אשר להוספת העד – טוענת המאשימה, כי עדותו נדרשת לשם הגשת מסמכים, וזאת לאור טענת הנאשם כי המקום אינו מצוי בתחום שיפוטה של העיר אשדוד, טענה אשר המאשימה לא יכולה היתה לצפות שתעלה מטעם הנאשם, בעת הכנת כתב האישום.

2.ב"כ הנאשם התנגד לבקשה. לטענתו, מדובר בתיקון עובדתי, המצריך הוכחה ונתון לחקירה, מה גם שהבקשה נולדה לאחר שהנאשם העלה, באמצעות בא כוחו, טענה, לפיה אין סמכות לעיריית אשדוד להגיש את כתב האישום, מאחר ומדובר באזור שאינו מצוי בתחום שיפוטה של העיריה.

3. סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982 קובע:

"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".

בחינת הפסיקה מעלה כי הגישה הרווחת היא התרת התיקון ו/או הוספת ראיות, תוך שהמבחן הוא שאלת עיוות הדין שייגרם לנאשם, אם תוצג הראיה, ומנגד, עיוות הדין שייגרם לאינטרס הציבורי, ככל והראיה לא תוצג. על כך, י' קדמי, בספרו על סדר הדין בפלילים, עמ' 947, מהדורה מעודכנת תשס"ט- 2009:

"לאחר שכתב האישום הוקרא הזכות לצוות על תיקון מסורה לבית המשפט, וצד המבקש תיקון חייב להפנות בקשה בעניין זה לבית המשפט. בית המשפט יתיר תיקון, בתנאי שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו".