עמ"א 23863-07-14 אגבאריה נ' עיריית חדרה

בפניי בקשה לביטול 4 דו"חות חניה: דו"ח מס' 21111760 מיום 15.9.05; דו"ח מס' 21777867 מיום 30.6.04; דו"ח מס' 21796768 מיום 30.6.04 ודו"ח מס' 18609766 מיום 1.8.03 (להלן: "הדו"חות") שניתנו למבקש בתחום שיפוטה של המשיבה.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי מעולם לא קיבל את הדו"חות ואך בחודש 9/2014 נודע לו לראשונה אודותיהם, עת הגיעו מעקלים לביתו. באותן נסיבות שילם המבקש למעקלים את סכום החוב בסך של 4,261 ₪, "תחת מחאה", ועתה מבקש הוא להשיב הסכום לידיו בשל התיישנות העבירה.

המשיבה ציינה כי דו"ח מס' 21777867 מיום 15.9.05 בוטל (ראה נספח ד'2) ובאשר לשלושת הדו"חות הנותרים טענה כי היא שלחה למבקש הודעת תשלום הקנס בגינם בדואר רשום במועד הקבוע בחוק כעולה מ"רשימת דברי דואר רשומים שנמסרו למשלוח" (נספחי ב' לתגובה) ולכן יש לראות את המבקש כאילו הורשע ונגזר עליו הקנס, מאחר וחלפו המועדים הקצובים בחוק להגשת בקשה להישפט והמבקש לא העלה כל טעם לאיחור בהגשת בקשתו, בהפנותה לעפ"א 19412-06-14 ג'בארין נ' עיריית חדרה (מיום 17.7.14).

כן טוענת המשיבה כי אין בנסיבות המקרה משום נסיבות חריגות המצדיקות קיום דיון במעמד הצדדים ויש לדחות את הבקשה.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל ואנמק.

עבירות החניה שבגינן נקנס המבקש הינן עבירות קנס מסוג ברירת משפט שחלות עליהן הוראות סעיפים 230-228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ"). הליך של ברירת משפט נפתח בהמצאה כדין של הודעת תשלום קנס המפרטת, בין היתר, את העבירה ואת שיעור הקנס שנקבע לה, כעולה מהוראות סעיף 228(ב) לחסד"פ.

הודעה זו היא מסמך קונסטיטוטיבי ומסירתה לנאשם פותחת את ההליך הפלילי נגדו (רע"פ 7752/00 ניר נ' מדינת ישראל, (15.5.02).