עמ"א 22566-01-10 הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מרכז רמלה נ' קיבוץ געש ואח'

 1. לפני בקשה חמישית להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש חורג, שהוגשה בהתאם לסעיף 207 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. הבקשה הוגשה במקור בתאריך 22/7/15.

2. המבקשים הורשעו בביצוע שימוש חורג במקרקעין, המצויים בגוש 7706 חלקה 81 בישוב געש, וזאת לצורך חנות לממכר ספרים. במסגרת גזר הדין, אשר ניתן בתאריך 11/7/12, הוצא צו איסור שימוש חורג, אשר מועד ביצועו נדחה למשך 10 חודשים.

3. מועד כניסתו לתוקף של צו איסור השימוש נדחה מעת לעת בהחלטות שונות של בית המשפט וזאת נוכח החלטת ועדת הערר מיום 19/6/13, אשר המליצה בפני הוועדה המחוזית לאשר המשך השימוש החורג, בהתחשב בהליכי התכנון הננקטים ע"י המבקשים ובשים לב לעובדה שבמהלך הארכות שנתנו ע"י ביהמ"ש בעבר, לא נעשה די לקידום הדיון בבקשת המבקשים לאישור השימוש החורג. נתקיימו בפניי מספר דיונים במעמד הצדדים בנוגע לבקשה דנן, ונתנה החלטה בדבר עיכוב ביצוע זמני של צו איסור השימוש החורג עד למתן החלטה בבקשה. הטעם לדחייה במתן ההחלטה עד כה נעוץ באופק התכנוני, שנראה היה כי מתקיים בנוגע לבקשה דנן, ובחפצו של בית המשפט לקבל עמדה עדכנית של הוועדה המחוזית, טרם מתן החלטה בבקשה, כל זאת על רקע מכלול השיקולים והנתונים שפורטו בהחלטות הקודמות של בית המשפט.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, היתר לשימוש חורג אינו נמצא בהישג ידם של המבקשים ומשכך יש לדחות את הבקשה ללא עיכובים נוספים.

5. בהודעת עדכון שהועברה מטעם באי כוח המבקשים, בתאריך 3/11/16, נמסר כי התקיים דיון בוועדה המחוזית וכי הוועדה החליטה לדחות את הבקשה לשימוש חורג שהוגשה ע"י המבקשים. העתק החלטת הוועדה המחוזית מתאריך 12/9/16 צורף להודעת העדכון. לטענת המבקשים, אף שהוועדה המחוזית דחתה את בקשתם, יש להוסיף וליתן להם ארכה לביצוע צו איסור השימוש החורג וזאת נוכח הסתייגויות וטענות שונות המועלות כנגד החלטת הוועדה. כך, נטען, כי החלטת הוועדה מפלה את המבקשים יחסית לתכנית אחרת של גן אירועים, אשר אושרה להפקדה. עוד נטען, כי הוועדה שגתה בנוגע לפרשנותה את התכניות החלות על המקרקעין ( למשל לגבי המונח "צמידות דופן" ). לשיטת המבקשים, בכוונתם להגיש ערעור על החלטת הוועדה ולפיכך מבוקש לקבל את הבקשה להארכת המועד לביצוע הצו ולחלופין לקבוע דיון במעמד הצדדים.

דיון והכרעה-

6. בהתאם להלכה הפסוקה, על המבקש לעכב צו איסור שימוש חורג, בהתאם לסעיף 207 לחוק, להראות כי קבלת ההיתר לשימוש החורג הנה בהישג יד ( ראו למשל ע"פ 654/10 אורה מושב עובדים להתיישבות ואח' נ' מ"י וכן עפ"א (מחוזי נצרת) 112/10 מ"י, הוועדה המחוזית לתו"ב מחוז צפון נ' נחמיאס ).

7. בית המשפט העליון קבע ברע"פ 4007/14 ספיר קדמת עדן נ' מ"י ( פורסם במאגרים, 12.6.14 ), את הדברים הבאים בנוגע להפעלת שיקול הדעת בהתאם לסעיף 207 לחוק:

" סעיף 207 לחוק התכנון והבניה מסמיך את בית המשפט להאריך מועד שנקבע לביצוע צו הריסה "אם ראה טעם לעשות כן". בפסיקה הובהר, כי יש חשיבות מרובה לביצוע צו הריסה במועדו, ולפיכך היעתרות לבקשת ארכה תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", כאשר הדגש המרכזי יינתן לשאלה האם היתר הבנייה נמצא "בהישג יד מידי" של המבקש, וכך נאמר:

"כשניתן צו הריסה כדין נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע [...] אין חולק כי הבנייה שבנה המבקש נעשתה שלא כדין. כפי שמתברר, אין דברים אמורים בתכנית מיתאר מאושרת ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג יד מיידי ורק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב אותו באופן זמני. כאן דברים אמורים בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב מאוד שסיכוייו אינם ידועים, ואפילו תאושר תכנית המיתאר ותיכנס לתוקף, יהיה על המבקש להגיש בקשה להיתר בנייה, וגם הליך זה דרכו להימשך חודשים מספר. אי-הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המינהלי אשר כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית. אכן, בית-המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן" (רע"פ 1288/04 נימר נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נח(4) 385 (2004) (להלן: עניין נימר)).