עמ"א 20295-04-16 מדינת ישראל נ' רונה אחזקות בע"מ ואח'
|
עמ"א בית משפט השלום דימונה |
20295-04-16
11.4.2016 |
|
בפני השופט: יעקב דנינו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת:: הוועדה המקומית לתכנון ולבניה דימונה |
המשיבים:: 1. רונה אחזקות בע"מ 2. מיכאל זנו |
| החלטה | |
|
מונחת בפניי בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי, בהתאם להוראות סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
עניינה של הבקשה, בטענה כי המשיבים מבצעים שימוש אסור במקרקעין המצויים בשכונת נאות הללי, רח' דבורה הנביאה בדימונה, הידועים כגוש 39808 (להלן: "המקרקעין"), על דרך של ביצוע עבודות עפר והכנה ליציקת רצפה בשטח של מאות מ"ר, פירוק מדרכה קיימת והצבת גדר על המדרכה, וכן סלילת כביש גישה וחיבורו שלא כדין בניגוד לתכניות החלות ולהסדרי התנועה לדרך ראשית.
עיון בצו ההפסקה המנהלי מעלה כי המבקשת ערה לקיומם של השימושים החורגים הנטענים, למצער מיום 24.2.16. בנסיבות אלה, קשה להלום טענתה לדחיפות יתרה במתן הסעד המבוקש במעמד צד אחד.
ככל שהמשיבים לא פעלו אחר הוראות צו ההפסקה המנהלי, הרי בשים לב לדרך הילוכן הנטען, ניתן היה לצפות כי המבקשת תחיש פנייתה לביהמ"ש.
עם זאת, הלכה היא מלפנינו כי שיהוי בהגשת בקשה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, אין בו, לבדו, כדי לפגום באפשרות מתן הצו, ככל שביהמ"ש משתכנע כי אין העניין סובל דיחוי. זאת, מאחר שבהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות של אי חוקיות, ובפרט אם יוכח כי אי החוקיות הנטענת הינה מובהקת, כי אז אין בהימנעות הרשות מלפעול, כדי לבסס אינטרס מוגן של הפרט כנגדה (ראו והשוו: בג"ץ 5992/97 שוש ערער נ' ראש עיריית נתניה, פיסקה 6 לפסק הדין; י' זמיר, הסמכות המנהלית, כרך ב', תשנ"ו, עמ' 724-732; רע"פ 1520/01 שוויצר נ' יו"ר הוועדה המחוזית, נו(3), 595 ,604-605).
אכן. לצורך בחינת ההֶצְדק שבמתן צו הפסקה שיפוטי, ובפרט שעה שהצו מכוון להפסקת שימוש, יש מקום לבחון האם קיים אינטרס ליתן הצו כבר עתה, בטרם הוגש כתב אישום, וזאת בשים לב לעובדה שבקשה לפי סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אינה אלא שלב ביניים, טרם הגשת כתב אישום.
לאמור. אופייה של בקשה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה מחייב את המסקנה כי, ככלל, יש לשאוף לצמצום פרק הזמן ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי ועד למועד הגשת כתב האישום. עמד על כך ביהמ"ש העליון בע"פ 377/87 קלקא נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 673:
"ההליך של הפסקת בנייה שיפוטית אינו אלא הליך ביניים. מטרתו להקפיא את הבנייה באיבה, כשנעשית חריגה מההיתר או מהתכנית, עד אשר יתברר העניין לגופו בתיק העיקרי, שעניינו כתב אישום על בנייה שלא בהתאם להיתר או לתכנית". השוו גם: ע"פ (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' קיבוץ יגור - פורסם במאגרים.
בין היתר, הרציונל המורה על הגיון צמצום לוחות הזמנים שבין הגשת הבקשה לנקיטה בהליך העיקרי עצמו, נעוץ בכך שרק בהליך הפלילי יוכל הנאשם לטעון לחפותו ולאי ביצוע העבירה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|