עליזה מרדון נ' התעשייה הצבאית לישראל

פסק דין

רקע כללי:

לפנינו תביעה שהוגשה על ידי גב' עליזה מרדוך (להלן "התובעת") כנגד התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (להלן "הנתבעת", "תעש") לתשלום שכר עבודה, מענק פרישה ופנסיה.

התובעת הועסקה על ידי הנתבעת בתפקיד טכנאית במעבדה לפירוטכניקה.

הנתבעת היא חברה ממשלתית אשר תחום עיסוקה העיקרי הוא תכנון, פיתוח, ייצור ושיווק מערכות ביטחוניות וצבאיות. עד לשנת 1990 הייתה הנתבעת יחידת סמך של משרד הביטחון. החל משנת 1990 התאגדה למעמד של חברה ממשלתית.

תנאי עבודתם של עובדי הנתבעת בחברה הממשלתית הוסדרו בהוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי התעשייה הצבאית לישראל בע"מ מיום 31.10.90 (להלן "הסכם 90").

התובעת התחילה עבודתה בנתבעת ביום 10.10.68 במעמד של עובדת ארעית וביום 1.5.69 קיבלה מינוי כעובדת מדינה.

התובעת פרשה בפנסיה מוקדמת ביום 1.6.03, עקב פיטורי צמצום. התובעת פרשה לפנסיה מוקדמת מכוחו של הסכם הבראה מיום 22.12.02 (להלן "הסכם 2002").

מטעם התובעת הוגשה חוו"ד של מר שלום גרניט- בעליה של חברת גרניט העוסקת במערכות תגמולים ופנסיה. מר גרניט נחקר על חוות דעתו. כמו כן העידה בפנינו התובעת בעצמה.

מטעם הנתבעת העיד מר יורם חזן- סגן מנהל אגף משאבי אנוש ומנהל תחום שכר וגמלאות בתעש.

תמצית טענות התובעת:

בעת פרישתה חושב שכרה לפי 31 שנות ותק במקום 34.6 שנים. בשל אי העדכון, מגיעים לתובעת הפרשי שכר.

לתובעת שולם גמול השתלמות ב' בסך 322 ₪ לחודש במקום בסך 423 ₪, משכך זכאית התובעת להפרשי גמול השתלמות.

הנתבעת הייתה אמורה להכליל גמול השתלמות ברכיב השכר הקובע לפנסייה/ פיצויי פיטורים, אולם לא עשתה כן.

מענקי הפרישה ששולמו לתובעת חושבו לפי שכרה האחרון ללא הגדלת הוותק וללא גמול השתלמות המגיעים לה, משכך מגיעים לתובעת הפרשי מענקים.

התובעת מקבלת פנסיה תקציבית חודשית ללא תוספת ותק וגמולי השתלמות ומשכך זכאית להפרשי פנסיה והפרשים במענק יובל.

התובעת זכאית ליתרת פדיון ימי מחלה.

תמצית טענות הנתבעת:

לתובעת שולמו תנאי פרישה מוגדלים על פי הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 22.12.02.

תנאי לקבלת התנאים המועדפים היה חתימה על כתב ויתור וסילוק (להלן "כתב ויתור"). התובעת קיבלה לבדיקתה את נתוני גמר החשבון וחתמה על כתב הויתור (נת/1).