עלי נ' א.א.גגות מתכת ואח'

פסק דין

בעניין הנתבעים מס' 7-9

מבוא

ענייננו בנפילה שארעה לתובע ביום 23.5.2006, בעת שעבד כפועל בנמל אשדוד. נסיבות הנפילה שנויות במחלוקת וכפועל יוצא מכך - השאלה האם מדובר ב"תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן "חוק הפיצויים").

תפקידו של התובע בעת האירוע, היה לקשור פרופיל ברזל כבד שגובהו כשני מטרים (להלן "המטען") לשינייה של מלגזה. לשם כך, טיפס התובע על המטען ועסק בקשירתו באמצעות חגורות לשיני המלגזה.

התובע טוען כי כשסיים לקשור את המטען לשיני המלגזה ובטרם החל לרדת ממנו, הנתבע מס' 7, ששימש כנהג וכמפעיל המלגזה, החל להרים את המטען באמצעות המלגזה. כתוצאה מכך החל המטען להתנדנד בעוצמה, התובע איבד שיווי משקל ונפל מגובה של כשני מטרים אל הקרקע.

לטענת התובע, תזוזת המטען נעשתה עקב ניצול הכוח המיכני של המלגזה, ולפיכך חלה החזקה המרבה הקבועה בחוק הפיצויים בדבר "ניצול הכח המיכני של הרכב", משמע - מדובר ב"תאונת דרכים".

הנתבעים מס' 1,3 ו- 7-9 טוענים, כי התאונה התרחשה בנסיבות שונות לחלוטין מאלו להן טוען התובע, וזאת במהלך טעינת המטען אל המלגזה, כאשר מנוע המלגזה היה כבוי ונהג המלגזה כלל לא הרים את המטען אלא המתין לירידת התובע ממנו. התובע נפל מן המטען שלא כתוצאה מניצול הכוח המיכני של המלגזה, אלא עקב הליך גרימה אחר: איבוד שיווי המשקל עקב המצב הרפואי ממנו סבל התובע (מחלת האפילפסיה) או עקב תנועותיו של התובע על המטען, אשר גרמו לתזוזתו של המטען ולנפילת התובע ממנו.

התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים ולחלופין על פי פקודת הנזיקין. הצדדים הרלוונטיים לתביעה על פי חוק הפיצויים הם הנתבע מס' 7 (נהג ומפעיל המלגזה) הנתבעת מס' 8 (מבטחת המלגזה בביטוח חובה) והנתבעת מס' 9 (בעלת המלגזה). הצדדים הרלוונטיים לעילה הנזיקית הם הנתבע מס' 1 (מעבידו של התובע בעת התאונה) ומבטחתו - הנתבעת מס' 3, וכן הנתבעת מס' 4 (הקבלן הראשי) ובעליה – הנתבע מס' 6, אשר לא הגישו כתב הגנה.

הוסכם על התובע ועל הנתבעים מס' 1,3 ו- 7-9, כי השאלה האם מדובר ב"תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים, תידון תחילה.

הממצאים העובדתיים

מסקירת הראיות שהוגשו לבית המשפט עולה, כי גרסת התובע ולפיה נפילתו מן המטען ארעה כתוצאה מהרמת המטען על ידי המלגזה (משמע - עקב ניצול של הכוח המיכני של המלגזה), לא הועלתה על ידי התובע, לא בשלבים מוקדמים שלאחר קרות התאונה, לא במשך השנים שחלפו מאז התאונה ואף לא עת הגיש את כתב התביעה בתיק זה. הטענה הועלתה על ידי התובע לראשונה רק בכתב התביעה המתוקן שהגיש בתיק זה, כשלוש שנים לאחר קרות התאונה. להלן אסקור את המסמכים הרלוונטיים:

במכתב הפנייה לקופת החולים מיום התאונה - 23.5.2006 (טופס 250, נ/10) צוין כך:

"תוך כדי קשירת מטען למזלג של המלגזה, המטען החל להדרדר ואז אבדתי שווי משקל ונפלתי מגובה כ- 2 מטר על הקרקע".

בתעודה רפואית מיום 6.6.2006 (נ/12) צוין כך:

"תיאור התאונה: תוך כדי קשירת מתקן למזלג של מלגזה המתקן התחיל להדרדר וקפץ".

המסמך המשמעותי ביותר, בו שטח התובע באופן מפורט את גרסתו באשר לאופן בו ארעה התאונה, הוא הצהרה שמסר התובע ביום 10.8.2006 (כחודשיים וחצי לאחר התאונה) וזאת במסגרת תביעת התובע לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. במסמך מפורט זה, הצהיר התובע, בין היתר, על נסיבות נפילתו:

" ... באותו יום סמוך לשעה 16:25 עליתי על עמוד העשוי מעמודי ברזל דומה לעמודי החשמל אך יותר נמוכים כדי לקשור את המתקן הזה לחגורות של הטלסקופ ובהיותי בגובה של 2 מטר בערך הרגשתי שהמתקן מתנדנד רגלי החליקה איבדתי שיווי משקל ונפלתי למטה על האדמה..."

אף לא מילה על הרמת המטען על ידי המלגזה.

ובהמשך מצהיר התובע כך: